בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ. משטרת ישראל

1.ביום 21.10.02 נהג העורר בטנדר ומולו נסעה משאית. שני כלי הרכב התנגשו. נהג המשאית ונוסע שישב לידו נפצעו. ביום 23.10.02 פסל קצין משטרה את העורר מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים. בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט ח' סבאג), בהחלטתו מיום 12.11.02, דחה את בקשתו של העורר לבטל את צו הפסילה. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ד"ר נ' אפל-דנון), בהחלטתו מיום 19.11.02, דחה את עררו.

העורר ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.בית משפט השלום קבע כי יש בחומר החקירה ראיות לכאורה המצדיקות הגשת כתב אישום נגד העורר. עוד קבע כי נסיבות התאונה וכן עברו של העורר מעידים שהמשך נהיגתו מהווה סכנה לשלום הציבור. בית המשפט המחוזי חזר ובחן את הראיות, לאור השגותיו של בא כוח העורר, וקבע כי היה לקצין המשטרה שפסל את העורר מהחזיק רשיון נהיגה יסוד להניח שיוגש נגדו כתב אישום. כמו בית משפט השלום קבע אף הוא שהעורר מהווה סכנה לבטחון הציבור.

3.דין הערר להדחות.

כפי שעולה מחומר החקירה מסר העורר הודעה לפיה נסע במהירות של 70 קמ"ש בעיקול הדרך, איבד את השליטה ברכבו, החליק על הכביש שהיה רטוב עקב הגשם שירד קודם לכן, סטה שמאלה, התנגש במשאית שהגיעה ממול ונחת בתעלה שמשמאל הדרך. גם נהג המשאית ונוסע שישב לידו מסרו הודעות לפיהן סטה הטנדר שבו נהג העורר לעבר המשאית, נכנס לנתיב נסיעתה והתנגש בה. נהג המשאית והנוסע נחבלו.

כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן? (ראו: החלטתי בבש"פ 7399/00 לחמי שמואל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), תק-על 2000(3) 2245). סבורני כי במקרה הנדון יש בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. כמו כן, מעידות נסיבות התאונה – מהירות של 70 קמ"ש בזמן כניסה לעיקול דרך בכביש רטוב – על אופן נהיגה מסוכן. אשר לשאלה אם ניתן לראות בכך אירוע מקרי, חוששני כי בהתחשב בעברו הפלילי של העורר - 37 הרשעות קודמות שמתוכן 6 הרשעות בשל נהיגה במהירות מופרזת, עקיפה שלא כחוק, אי ציות לתמרור ושתי עבירות של אי שמירה על הימין – נראה לי שלא היה זה אירוע מקרי וחריג אצל העורר.

לא מצאתי ממש בטענותיו של בא כוח העורר, שלפיהן עולה מחומר הראיות כי נהג המשאית הוא שסטה למרכז הכביש ופגע בטנדר של העורר. ענין זה יתברר במשפט ובשלב זה אין לנו אלא לבחון את הראיות כראיות לכאורה. אשר לטענה כי רשימת ההרשעות שהוגשה לא היתה מפורטת אלא היתה תמצית שבה לא צוינו תאריכי העבירות, שנעברו לפני שנים, היה עליו להעלותה בעת הגשת הרשימה לבית המשפט. במצב דברים זה ובשלב זה, אין משקל של ממש לטענה כי פסילתו של העורר מהחזיק רשיון נהיגה פוגעת בפרנסתו.

4. הערר נדחה.