בש"פ 987/06 פלוני נ. מדינת ישראל

בפני עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: הפקודה).

ביום 4.7.2005 הגישו העותרים עתירה מנהלית לבית-המשפט המחוזי בירושלים, עת"מ 560/05, בה בקשו לחייב את משרד הפנים לשדרג את מעמדה של העותרת 2, אשת העותר 1 ואם העותרים 3-4, למעמד של תושב ארעי וקבלת תעודת זהות זמנית מסוג א/5, במסגרת הליך של איחוד משפחות.

המשיבה התנגדה לעתירה משיקולים ביטחוניים, עקב פעילות שני אחיה של העותרת 2 בארגון ה"תנזים" באזור שכם ועקב מות אחיה הנוסף מאש כוחות הביטחון הישראליים. על המידע שהיווה בסיס להתנגדותה של המשיבה הוצאה ביום 19.1.2006 תעודת חיסיון על-ידי שר הביטחון, על-פי הוראות סעיף 44(א) לפקודה.

בתעודת החיסיון הביע שר הביטחון את דעתו, לפיה מסירת ראיות בנושאים המפורטים להלן עלולה לפגוע בביטחון המדינה:

"1. מקורות המידע של שירות ביטחון כללי ותוכן המידע שיש בו כדי לחשפם.

2.

שיטות פעולה, נהלי עבודה ודרכי איסוף חומר של שירות ביטחון כללי באיסוף מידע ובחקירה, ותוכן המידע שיש בו כדי לחשפם, למעט טענות פסול.

3.

דו"ח מודיעין וחוות דעת שהוכנו על-ידי שירות הביטחון הכללי.

4.

שמם וכל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם של עובדי שירות ביטחון כללי. "

באת-כוח העותרים טוענת, כי ההלכה קובעת, כי לא די ברשימה המפרטת את הנושאים עליהם חלה תעודת החיסיון, כגון מקורות מידע, שיטות פעולה, נהלי עבודה, כינויי תפקידים וכו', שכן כל אלו הם נושאים שבכל מקרה ובכל תיק בטחוני ראויים הם על פניהם לחיסיון מפני חשיפתם. לפיכך, עותרים העותרים להסרת החיסיון מכל נושא אשר יש בו כדי לסייע לניהול התיק ולהבנת ההליכים בתיק זה ולשם כך מבקשים הם מבית-משפט זה להורות על מסירת רשימת נושאים מפורטת יותר ולהורות על גילוי הראיות החסויות.

מנגד, מסר בא-כוח המשיבה כתב תשובה, בו הובאו ביתר פירוט החששות הביטחוניים עקב פעילות אחיה של העותרת 2 וכן רקע כללי, באשר לסכנות הנובעות מארגון "התנזים" בשכם בכלל, ובפרט, מהשימוש באזרחים ישראליים בסיוע לפעולות טרור, בידיעתם או שלא בידיעתם. מעבר לנתונים גלויים אלו, יתר המידע אשר בידי המשיבה, מהווה לטענתה מידע מודיעיני חסוי, אשר מסירתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה והצורך לגלותו לשם עשיית צדק אינו עדיף מן העניין שיש לא לגלותו.

בפסיקתנו הובא מספר פעמים, כי יש לבחון בזהירות הטלת החיסיון על ראיות, בשל המכה המונחתת בגינו על יכולת הצד ממנו נמנעה הראיה, לנהל את עניינו המשפטית בצורה מיטבית. כך למשל נאמר בבש"פ 4857/05 טלי פחימה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):

"הטלת חסיון על ראייה כדי למנוע לצורך הצגתה במשפט הינה בבחינת חריג לכלל הרחב המחייב הצגתן של מכלול הראיות בהליך השיפוטי, כנדרש על מנת לרדת לחקר האמת ולהבטיח את עשיית הצדק...

..חרף כל אלה, הכיר החוק בקיומם של מצבים חריגים אשר בהם אינטרס ציבורי עליון עשוי להצדיק חסיון ראיות אשר גילויין עלול לפגוע בבטחון המדינה. תכלית ההגנה מפני פגיעה באינטרסים של בטחון העלולה להיגרם מגילויין של ראיות חולשת על עניינים שונים הקשורים בהגנה על בטחון הארץ ותושביה. היא נובעת לא אחת גם מהצורך להגן על תקינות הליכי אכיפת החוק, ובתוכם הליכי חקירה ומעצר אשר לחשיפת פרטים הנוגעים להם עלולה להתלוות פגיעה חמורה בבטחון, ובכלל זה סיכול היכולת של גורמי אכיפת החוק להגשים יעדים של מלחמה בפשע ובטרור. קיום אינטרס בטחון חיוני באי גילויין של ראיות מכשיר הפעלת סמכותו של שר הבטחון להביע דעתו בדבר הצורך בחסיונן בהליך השיפוטי. עם זאת, ברי, כי הפעלת הסמכות האמורה צריכה להיות במשורה, בהיותה חריג וסייג לכלל, המחייב הפעלת שיקול דעת זהיר וקפדני בטרם ייעשה בה שימוש. יתר על כן, גם מקום שמוצא צו חסיון לראיות משיקולי בטחון, יש לברור מתוך החומר המוגן את אותם מרכיבי ראיות אשר תוכנם אינו מחייב את השארתן תחת מעטה של סודיות, ואם ישנם כאלה, שומה לחושפם בפני בעל הדין שכנגד, באופן שהחסיון יתייחס אך לאותו חומר שאיסור גילויו מתחייב בתורת הכרח חיוני להגנה על בטחון המדינה"

(ראו גם ב"ש 838/84 לבני נ' מדינת ישראל , פ"ד לח 737, בש"פ 9086/01 רביב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(3) 168 , בש"פ 10508/05 עבד אל רחמן אבו מוך נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). העניין שבפנינו אמנם איננו עוסק בניהול משפט פלילי של נאשם, אך הוא נוגע בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של העותרים, לקיום חיי משפחה ולשוויון (ראו בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם) ). עובדה זו מחייבת בדיקה מורכבת וזהירה, תוך קיום איזון אנכי בין הצורך לגילוי הראיה לשם עשיית הצדק בעניין הפרטי שבפנינו ובין הצורך הביטחוני, הנוגע לכלל הציבור והמחייב את אי-גילוי הראייה.

בדיון שנערך בפניי, שמעתי את טענותיהם של באי-כוח הצדדים לגוף העניין וכן הובא לעיוני, בהתאם להוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות, חומר הראיות החסוי שבו מדובר במעמד באת-כוח המשיבה ונציגים של שירות הביטחון הכללי, אשר הוסיפו הסברים בהעדר העותרים ובאת-כוחם. לאחר ששקלתי את נושאי החיסיון שבתעודה ובחנתי בעיון רב את הראיות החסויות, הגעתי לכלל מסקנה, כי קיימת הצדקה להטלת החיסיון.

אינני רואה מקום לחיוב המשיבה ברשימת נושאים מפורטת, מעבר לזו שפורטה בתעודת החיסיון ובתשובתה הנוספת לקראת הדיון. מיותר לומר, כי אינני מורה על גילוי ראיות נוספות. לאחר בחינת הראיות לעומקן ברי לי, כי המשיבה עשתה מאמץ לגלות את מירב המידע, אשר יוכל לאפשר לעותרים למקד את טענותיהם, מחד, וזאת מבלי שהדבר יפגע בדרכי פעולתו ונהליו של שירות הביטחון הכללי, אנשיו או מידע ספציפי אחר.

לפיכך, הבקשה נדחית בזאת.