דנ"א 10254/01 נפתלי מרמלשטיין נ. הוועדה המחוזית לתכנון וחבנייה -ירושלים

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון, בו נקבע כי "תמ"א 18 קובעת את המרחק בין תחנות הדלק לבין שימושי קרקע הסמוכין להן, וזאת בין אם מדובר על בנייתן של תחנות דלק חדשות ובין אם מדובר על בנייה של מגורים ומוסדות המוקמים בסמוך לתחנת דלק קיימת". בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

דין העתירה להידחות. גם בהנחה כי יש בהלכה שנפסקה בפסק הדין משום חידוש, לא מצאתי כי יש בה חשיבות או קשיות מן הסוג העשוי להצדיק דיון נוסף. כבר נפסק, כי על מנת להורות על קיומו של דיון נוסף, "החשיבות, הקשיות או החידוש בהלכה שיצאה מלפני בית משפט זה, צריך שיהיו מהותיים ומשמעותיים" (דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום נ' מדינת ישראל , תק-על 95(2) 1446). יתר על כן: "גם מקום שהתקיימו תנאי הסעיף, ולפיכך בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון נוסף, הוא נוטה, כעניין של מדיניות שיפוטית, לקמץ את ידו ולא להורות על קיום דיון נוסף אלא במקרים נדירים" (דנג"צ 1091/95 ציון רובבשי נ' היועץ המשפטי לממשלה , תק-על 95(2) 1444). המקרה שלפנינו אינו נכלל בגדר מקרים אלה.

. העתירה נדחית.