פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"א
6668/12
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
המבקשים:
1. עזבון המנוח עבדאללה עבד אלקאדר עבדאללה
2. עזבון המנוח רזק עבדאללה עבד אלקאדר
עיברייה
3. עזבון המנוח רג'א עבד אלקאדר אעברייה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל
בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית
המשפט העליון ב-ע"א 7762/10 מיום 27.8.2012שניתן על ידי כב' הנשיא א'
גרוניס, כב' המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין וכב' השופטת ע' ארבל
בשם המבקשים:
עו"ד אליהו כהן
החלטה
1.
לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (הנשיא א' גרוניס , המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין והשופטת ע' ארבל ) ב-ע"א 7762/10 מיום 27.8.2012. פסק הדין עסק בשאלת הזכויות בחלקת קרקע בכפר אום אל פאחם, שהוסדרה בהתאם לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה ). המבקשים הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה לסעד הצהרתי לפיו הם בעלי זכויות בחלקה. התביעה התקבלה ובית המשפט תיקן את הרישום בהתאם לסמכותו לפי סעיף 93 לפקודה. מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל ) ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון. בית המשפט קבע כי לצורך תיקון הרישום היה על המבקשים להוכיח כי הם בעלי הזכויות בחלקה, וכי התקיימו העילות לתיקון לפי סעיף 93. ואולם, נקבע כי המבקשים הגישו את תביעתם בשיהוי ניכר, ולא הוכיחו את זכותם בחלקה. עוד נקבע כי המינהל הוכיח שהמדינה תבעה את זכויותיה בחלקה, הן בתקופת המנדט באמצעות הנציב העליון והן באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת. בית המשפט קבע אפוא שלא היה מקום לתיקון הרישום, וקיבל את הערעור. מכאן הבקשה שבפניי.
2.
עיינתי בבקשה והחלטתי לדחותה, וזאת אף בלא קבלת תשובת המשיבים. בבקשה מפורטות שתי שאלות המצדיקות, לטענת המבקשים, דיון נוסף בפסק הדין:
השאלה הראשונה היא אם יכול היה בית המשפט העליון להסיק מן החומר הראייתי שהונח בפני בית המשפט המחוזי מסקנות אחרות מאלו שהגיע אליהן בית המשפט המחוזי. לעניין זה קיימת התייחסות מפורשת בפסק הדין, ונקבע שם כי התערבות במסקנות שבהיגיון, בפרט כאשר מרבית החומר שעמד בפני הערכאה הדיונית הוא חומר כתוב, היא מקובלת ואפשרית (ראו בפסקה 15 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל). אין בקביעה זו כל חידוש או קושי, וודאי שאין היא נמנית על המקרים החריגים בהם הלכה שנקבעה בפסק הדין מצדיקה דיון נוסף (ראו, מבין רבים: דנ"א 956/12 מוסקוביץ' נ' בית חולים ברזילי (טרם פורסם, 26.2.2012)).
השאלה השנייה נוסחה כדלקמן: "האם בשל המסמכים שהוגשו לכב' ביהמ"ש בהליכי הסדר ובעקבותיהם בתיק הסדר, החלטת פקיד המסדר השיפוטי לרשום את המבקשים בלוח הזכויות, האם החלטה זו מהווה ראייה לצורך רישום הזכויות בלוח הזכויות עקב טעות בשגגה או טעות סופר [...] ואין צורך בחתימה פורמלית לרישום הזכויות בפנקסים". ברי כי מדובר בשאלה נקודתית בעלת היבטים עובדתיים מובהקים. הלכה מושרשת היא הליך הדיון הנוסף איננו המקום להעלות טענות ערעוריות מסוג זה (ראו, למשל: דנ"א 5604/10 וזאנה נ' קופת חולים כללית (טרם פורסם, 30.1.2011)).
3.
בקשה זו היא בקשת סרק. לא היה לה שמץ סיכוי על פי כל הכללים המקובלים בעניין דיון נוסף. המבקשים ישלמו לאוצר המדינה הוצאות בסך 15,000 ₪.
ניתנה היום, ה' חשון, תשע"ג (21.10.12).
המשנָה לנשיא