דנ"א 9061/01 ברוך יעקובוב נ. פרידה יעקובוב

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון, בגדרו תשוב ותידון השאלה אם הלכת השיתוף בין בני זוג חלה על נכסים מסוימים שרכש העותר לפני נישואיו. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

בדחותו את ערעורו של העותר על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, הסתפק בית המשפט העליון בציון העובדה שגישתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עליו. בכך אין משום "עקיפה של חובת ההנמקה", כטענת העותר, אלא הליכה בדרך המותווית מפורשות בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ולפיה: "בית המשפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בפסק דינו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור" (ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים בתקנה, ואשר אין יסוד לסבור כי אינם מתקיימים בענייננו). העותר טוען כי מפסק הדין ניתן להבין כאילו כל נכס שנרכש לפני הנישואין על-ידי אחד מבני הזוג נטמע אוטומטית במסת הנכסים המשותפים, וכאילו קיים "טשטוש מוחלט בין נכסים עסקיים לנכסים משפחתיים". אלא שבית המשפט לא נדרש בפסק-דינו לשאלות כלליות אלה וממילא לא פסק לגביהן כל הלכה. לאמיתו של דבר, אין העתירה מכוונת כלפי הלכה כלשהי שנפסקה על-ידי בית המשפט העליון, אלא כלפי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, אשר אושרו בפסק הדין. וביחס לכגון דא כבר ציינתי, כי "אין בידי לקבל, כי פסק-דין של בית המשפט העליון, הסומך כל כולו על נימוקיו של בית המשפט המחוזי, עשוי להקים עילה לדיון נוסף" (דנ"א 1585/01 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ , דינים עליון ס 304).

העתירה נדחית.