דנ"א 1585/01 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בהליכים שונים המתייחסים להליך שבכותרת.

1.העתירה שבכותרת, בה נתבקש קיומו של דיון נוסף, נדחתה בהחלטה של השופט א' מצא מיום 28.8.01. העתירה נדחתה בלא שהמשיבה נתבקשה להשיב לה, ובלא שהעותרת חוייבה בהוצאות כלשהן. ביום 5.9.01 פנתה המשיבה בהליך שבכותרת בבקשה לפסיקת הוצאות. הבקשה מתייחסת לשלושה הליכים שהתקיימו בשלבים מוקדמים להכרעה בעתירה גופה: בקשה של העותרת למתן פטור מהפקדת ערבון או להקטנת סכום הערבון ולדחיית המועד להפקדתו, בקשה של העותרת להארכת מועד להפקדת ערבון, וכן בקשה של העותרת להבאת פסק דין חדש ולאיחוד הדיון בהליך שבכותרת וברע"א 1990/01.

2.(א) הבקשה הראשונה למתן פטור מהפקדת ערבון או להפחתתו נדונה בהחלטת הרשמת ח' מאק קלמנוביץ מיום 18.4.01. בהחלטה נקבע כי אין מקום לפטור מערבון, בשים לב לסיכויי ההליך, אך בהתחשב בקשיים הכלכליים של העותרת ושל מנהלה, הועמד סכום הערבון על 15,000 ש"ח, במקום 25,000 ש"ח.

(ב) הבקשה השנייה, היא הבקשה החוזרת להקטנת סכום הערבון ולהארכת מועד להפקדתו, נדונה בהחלטת הרשמת ח' מאק קלמנוביץ ונדחתה על ידה, ביום 5.7.01.

(ג) באותה החלטה, דחתה הרשמת בקשה של המשיבה לדחיית העתירה עקב אי הפקדת ערבון.

(ד) כן דחתה הרשמת באותה החלטה מיום 5.7.01 בקשה של העותרת לאיחוד הדיון בין ההליך שבכותרת לבין רע"א 1990/01, נוכח העובדה שהליכים אלה טעונים תחילה החלטה מקדמית אם יש מקום לקיימם, ורק אחרי כן יהיה מקום לשקול איחודם.

יצויין, כי בשתי ההחלטות האמורות לא חייבה הרשמת את הצדדים בהוצאות כלשהן.

3.דין הבקשה שבפניי להידחות. לא היה מקום לחיוב מי מן הצדדים בהוצאות בהליכים אלה.

אשר לבקשה המקורית למתן פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו, הרי שהבקשה (החלופית) שבבקשה זו נתקבלה. ממילא לא היה מקום לחיוב העותרת בהוצאות בקשה זו. זאת ועוד, בבקשות מסוג זה, ומה גם כאשר קשייו הכלכליים של המבקש עולים מן הכתובים, בדרך כלל אין זה נהוג, ואף אין זה מן המידה, לחייבו בהוצאות, ואין המקרה האמור יוצא מכלל זה.

אשר לבקשה החוזרת לעניין פטור מהפקדת ערבון ודחיית מועד הפקדתו, הרי שבקשה זו נדחתה. ברם, אותם נימוקים שלדידי מצדיקים אי חיוב בהוצאות בדרך כלל בבקשות מסוג זה, מצדיקים גם אי חיוב בהוצאות במקרה זה, על רקע מצבה הכלכלי הקשה של העותרת. זאת ועוד, בד בבד עם ההחלטה לדחות בקשה זו, נדחתה גם בקשה של המשיבה, לדחיית העתירה בהעדר הפקדת ערבון. משכך, נמצא כי תוצאת ההליך אינה מחייבת השתת הוצאות על מי מן הצדדים, גם אם נלך לשיטת המשיבה הסבורה כי יש מקום להשתת הוצאות במצב המתואר.

נותרה הבקשה לאיחוד הדיון. גם לגבי בקשה זו איני רואה מקום לחיוב מי מן הצדדים בהוצאות. אמנם, בקשת העותרת לעניין זה נדחתה. ברם, לא ראיתי כי המשיבה נתבקשה להגיב על עניין זה, ומתגובת המשיבה אף עולה כי היא עצמה לא סברה כי נתבקשה להגיב. אכן, המשיבה מציינת בתגובתה כי "לא קיבלה כל הוראות כיצד לנהוג" ביחס לבקשה זו. משכך, איני סבור כי יש מקום לחיוב העותרת בהוצאות המשיבה בגין הליך זה, שאף לא הצריך, למקרא תשובת המשיבה לבקשה שבו, מאמץ מיוחד מאת המשיבות.

אוסיף, כי מאז החלטותיה של הרשמת ח' מאק קלמנוביץ בעניינים האמורים, בהן לא חוייבו הצדדים בהוצאות, חלף זמן רב למדיי. לא ברור מדוע המתינה המשיבה זמן כה רב עד שהגישה את הבקשה הנוכחית, המתייחסת להחלטות שניתנו חודשיים ויותר לפני הגשת הבקשה.

עוד אוסיף, כי בנסיבות העניין איני רואה מקום לדון בשאלת חלותה של הערובה שהופקדה במסגרת עתירה לדיון נוסף על הליכי ביניים מן הסוג המפורט לעיל, הננקטים במסגרת בקשה לדיון נוסף. די להעיר, כי בנסיבות העניין הופקדה הערובה ביום 2.8.01, וממילא לא היתה יכולה להוות בטוחה לחיוב עתידי בהוצאות שעניינם הליכי ביניים, אשר כבר הוכרעו בעת הפקדת הערובה.

סופם של דברים, הבקשה נדחית.