דנג"ץ 2887/08 רביע מזעל נ. כבוד אב"ד השופט ש.ברלינר,סגן הנשיאה בבית משפט

1.

לפניי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון (השופטים א' גרוניס , א' רובינשטיין ו י' דנציגר ) בבג"ץ 2834/08 מזעל נ' השופט ש' ברלינר (טרם פורסם), שניתן ביום 28.3.2008.

2.

העתירה נשוא פסק-הדין הופנתה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא לדחות את שמיעת ההוכחות במשפט רצח המתנהל נגד העותר 1 ושני אחרים. הרקע לבקשת הדחייה היה בהחלטת בית המשפט המחוזי כי יסתיים ייצוגו של העותר 1 על-ידי בא-כוחו בשל ניגוד עניינים, וטענת בא-כוחו החדש (להלן: העותר 2 ) כי הוא זקוק לזמן נוסף על-מנת ללמוד את התיק ולהיערך כראוי לדיוני ההוכחות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בהסתמכו על ההלכה שלפיה "נושאים כגון קביעת מועדים ודחיית משפטים הנם נושאים המסורים לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית המופקדת על נושא זה (בג"ץ 2347/08 אבוטבול נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (לא פורסם, 13.3.2008))" (פסקה 12 לפסק-הדין). בית המשפט העליון אף בחן את טענות העותרים לגופן, וכך כתב:

"בעניין שבפנינו עסקינן בהחלטה שלא לדחות מועדי הוכחות אשר נקבעו זה מכבר, במשפט אשר צפוי להימשך חודשים ארוכים. עניין זה "נוגע לליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בדבר קביעת מועדי דיון ואופן ניהול ההליך, ואין הוא נכנס לגדרם של החריגים הנדירים שבהם עשוי בית משפט זה להתערב בסדרי דין שנקבעו בידי בית המשפט המנהל את המשפט"."

כן הוסיף בית המשפט וציין בפסק דינו כי:

"מקורם של חילופי הסנגורים אינו אך ורק ביוזמת התביעה, אלא במעשיו ובהחלטותיו של הנאשם. חלפו למעלה מחודשיים מאז הורה בית המשפט המחוזי כי עו"ד בולוס מנוע מלייצג את העותר 1, ובמהלך תקופה זו בא בית המשפט מחוזי לקראת הנאשם ולקראת עו"ד כפיר, דחה מספר ישיבות הוכחות ואף הורה לתביעה לתאם את הבאת הראיות עם עו"ד כפיר על-מנת להקל עליו."

3.

דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה הלכה חדשה כלשהי, ולא כל שכן הלכה המצדיקה את קיום ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף. פסק הדין מבוסס בעיקרו על ההלכה המבוססת בפסיקתנו לפיה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יתערב, למעט במקרים חריגים, בהחלטות ביניים שנתקבלו במסגרת ההליך הפלילי בערכאה הדיונית (ראו, בין היתר, דנג"ץ 3652/07 לאור נ' פרקליטות מחוז מרכז (לא פורסם, 7.5.2007)). החלטות בעניין אופן ניהול המשפט, קביעת מועדי דיונים, ודחייתם של מועדים אלה, מסורות לשיקול דעתו של בית המשפט השומע את התיק, וההליך של דיון נוסף ודאי שאינו ההליך המתאים להכריע בעניינים אלה. פסק הדין נשוא העתירה אינו מקיים, אפוא, את התנאים לקיום דיון נוסף הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

4.

בשולי הדברים יצוין, כי העותר 1 מבקש בעתירתו לתקוף גם את פסק-הדין שניתן בבג"ץ 1346/08 מזאל נ' השופט ש' ברלינר (טרם פורסם, 28.2.08), בו נדחתה עתירתו נגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא להתיר לבא-כוחו הראשון להוסיף ולייצגו במשפט המתנהל נגדו, בשל ניגוד עניינים. ביחס לבקשה זו נציין כי המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין זה חלף זה מכבר. אין ניתן לעקוף את סדרי הדין בדרך זו ולעתור כך לדיון נוסף בפסק-דין שהמועד להגשתו חלף, וודאי שלא במסגרת בקשה לדיון נוסף המוגשת על פסק-דין אחר.

אשר על כן, הבקשה לדיון נוסף נדחית.