פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
3652/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
העותר:
לאור אבישי
נ ג ד
המשיבים:
1. פרקליטות מחוז מרכז
2. בית משפט שלום נתניה
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום
22.4.2007,
בבג"ץ 1924/07,
שניתן
על
ידי
כבוד
השופטים:
א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין
ו-
ס'
ג'ובראן
בשם העותר:
עו"ד אבי וייג;
עו"ד איתי גרינפלד; עו"ד טל אליהו
החלטה
בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 22.4.07 בבג"ץ 1924/07, שבו נדחתה על הסף עתירתו של העותר בעתירה שבפניי להורות על ביטול כתב האישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום בנתניה, מאחר שלא קוים בעניינו שימוע לפני הגשת כתב האישום כנדרש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ).
נגד העותר, עורך דין במקצועו, הוגש ביום 13.3.06 כתב אישום לבית משפט השלום בנתניה, שבו נכללו שישה אישומים בגין עבירות של גניבה בידי מורשה וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות. ביום 25.12.06 העלה לראשונה העותר בפני בית משפט השלום את בקשתו לביטול כתב האישום בשל אי קיום שימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. טענה זו נדחתה ביום 24.1.07 על ידי בית משפט השלום (סגנית הנשיא ר' לורך ), שקבע כי הקראת כתב האישום תידחה על מנת שהעותר יוכל להעלות בפני המשיבה 1 את טענותיו בעניין אי עריכת השימוע. אולם, העותר לא עשה כן ותחת זאת פנה בעתירה לבית משפט זה, שבה ביקש, כאמור, להורות על ביטול כתב האישום. פסק הדין בעתירה ניתן מפי השופט ס' ג'ובראן ובהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה
וא' רובינשטיין . בפסק הדין קבע השופט ס' ג'ובראן כי יש לדחות את העתירה על הסף נוכח ההלכה כי אין לעקוף את הכלל, לפיו אין ניתן לערער על החלטות ביניים בהליך פלילי, באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. כן ציין השופט ס' ג'ובראן כי דין העתירה להידחות אף מן הטעם שהעותר לא מיצה את האפשרויות שעמדו בפניו, ולא פנה אל המשיבה 1 לאחר שבית משפט השלום דחה את מועד ההקראה של כתב האישום על מנת לאפשר לו לעשות כן.
בעתירה לדיון נוסף שבפניי טוען העותר, כי קיימות פסיקות סותרות בבית המשפט השלום ובבית המשפט המחוזי בנוגע לנפקות הפגם של אי קיום שימוע לחשוד לפני הגשת כתב האישום, ועל כן מן הראוי לקבוע הלכה מחייבת בסוגיה, ולחרוג במקרה דנן מההלכה לפיה בית המשפט העליון לא יתערב בהחלטת ביניים בהליך פלילי.
דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה הלכה חדשה כלשהי, ולא כל שכן הלכה המצדיקה את קיום ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף. פסק הדין מבוסס בעיקרו על ההלכה המבוססת בפסיקתנו לפיה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יתערב, למעט במקרים חריגים, בהחלטות ביניים שנתקבלו במסגרת ההליך הפלילי בערכאה הדיונית, לרבות בטענות לגבי חוקיות ההליך שקדם להגשת כתב האישום (ראו, בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (טרם פורסם)). שאלת נפקותו של אי קיום שימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הפלילי לפני הגשת כתב האישום הינה שאלת נכבדה, אך ההליך דנן אינו ההליך המתאים להכריע בשאלה זו, וההכרעה בעניין צריכה להתקבל במסגרת ההליך הפלילי עצמו (ובכלל זה בהליכי הערעור, ככל שיהיו הליכים כאלה). פסק הדין נשוא העתירה אינו מקיים, אפוא, את התנאים לקיום דיון נוסף הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתנה היום, י"ט באייר התשס"ז (7.5.2007).
ה
נ ש י א ה