דנג"ץ 3326-23 דנג"ץ 3326-23

1.בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה (השופט י' עמית, השופטת ד' ברק-ארז והשופטת י' וילנר) מיום 18.4.2023 בבג"ץ 6843/22 (להלן: פסק הדין). בפסק הדין נדחתה עתירת המבקשות להעברת מסמכי הפירוק הזמני של האגודה השיתופית שער אפרים (להלן: האגודה) למשרד רשם האגודות השיתופיות כך שתינתן להן רשות לעיין ולהעתיק את כרטסות הנהלת החשבונות ומאזני הפירוק השנתיים הנוגעים להן; וכן לביטול המחאת החובות של המבקשות למשיבה 4 שבוצעה במסגרת הליך הפירוק.

2.בפסק הדין נקבע כי "דין העתירה להידחות, ולו בשל מספר טענות סף, כמו סעד חלופי, מעשה בית דין, שיהוי ועוד". כפי שצוין בפסק הדין, הליך פירוק האגודה הסתיים ובעקבות זאת שוחרר המשיב 3 בחודש יוני 2018 מתפקידו כמפרק מפעיל של האגודה. בראשית שנת 2021, לאחר שחולקו הדיבידנדים לנושים, שוחרר המשיב 3 גם מתפקידו כמנהל מיוחד להסדר הנושים. על רקע זה נקבע בפסק הדין כי "לא היה מקום מלכתחילה להגיש [את] העתירה כנגד המשיב 3". כן נקבע בהקשר זה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, ארבע שנים לאחר השלמת הליך פירוק האגודה, ולאחר שניתנה למבקשים הזדמנות לערער על צו התשלום שהנפיק המפרק לחובת חברי האגודה, שאליו גם צורף העתק מכרטסות הנהלת החשבונות.

בית המשפט ציין כי מתגובות המשיבים עולה שבמהלך ניהול תיק הפירוק קיבלו המבקשות את כלל החומר של הנהלת החשבונות. עוד צוין כי בהליך אחר שהתנהל בפני בית משפט זה לאחרונה, ניתן פסק דין בהסכמה, שבעקבותיו נמסרו למבקשות כרטסות הנהלת חשבונות אשר נמצאו לאחר חיפוש (בג"ץ 4036/21 רדיע נ' רשמת האגודות השיתופיות (25.1.2022) (להלן: בג"ץ 4036/21)). בית המשפט הוסיף ומנה שורת הליכים שהתנהלו במסגרת הליך פירוק האגודה אשר בהם נדונו הסוגיות המועלות בעתירה, וקבע כי התגבש בעניינן מעשה בית דין. בית המשפט ציין כי משמעות דרישותיהן של המבקשות היא פתיחה מחדש של הליך הפירוק, וזאת בניגוד לכלל בדבר היקף ההתערבות המצומצם של בג"ץ בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני פירוק אגודות שיתופיות.

באשר לסעד הנוסף שהתבקש בעתירה, צוין כי המחאת החוב שביצע המפרק למשיבה 4 קיבלה אישור בתיק הפירוק, וככל שהמבקשות סבורות כי עומדת להן טענת "פרעתי", בג"ץ אינו האכסניה המתאימה לבירור טענה זו.

3.בבקשה דנן טוענות המבקשות כי יש לקיים דיון נוסף בפסק הדין, שכן נקבעה בו הלכה חדשה לפיה ניתן לפטור מפרק אגודה שיתופית מחובתו למסור את כל מסמכי הפירוק כתנאי לשחרורו מתפקידו, כנדרש לפי תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות האגודות השיתופיות). המבקשות מוסיפות בהקשר זה כי פסק הדין נושא הבקשה מנוגד לפסק הדין המוסכם שניתן בבג"ץ 4036/21, וכן להלכה לפיה על בית המשפט להתערב בהחלטת רשם האגודות השיתופיות בנסיבות שבהן נפלה בה טעות משפטית מהותית וכאשר "שורת הדין והצדק" מחייבת זאת. בבקשה נטען שהמשיב 3 הסתיר מסמכים שמוכיחים כי נגזלו כספים מחברי האגודה וכי נזקף חוב פיקטיבי לחובת המבקשות שהומחה למשיבה 4. עוד נטען כי בפסק הדין נכללו מספר קביעות שגויות, לרבות הקביעות באשר לקיומו של שיהוי ומעשה בית דין. להשלמת הדברים יצוין כי ביום 12.6.2023 הגישו המבקשות "בקשה לקביעת מועד מוקדם לדיון פרונטלי בעתירה לדיון נוסף".

4.דין הבקשה לדיון נוסף להידחות. בניגוד לנטען בבקשה, בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה, ודאי לא כזו הנוגעת ליישומה של תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות – שכלל לא הוזכרה בפסק הדין. בהיעדר הלכה, לא מתקיים התנאי הבסיסי לקיום דיון נוסף בפסק הדין (דנג"ץ 7324/21 עריקאת נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, פסקה 8 (31.1.2022)). לא למותר לציין כי יתר טענות המבקשות הן טענות ערעוריות מובהקות, שאין מקומן בהליך של דיון נוסף (דנג"ץ 5402/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 8 (1.9.2022); ראו גם: דנג"ץ 5354/22 ראש המועצה המקומית כפר מנדא נ' שרת הפנים, פסקה 12 (29.11.2022)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.