דנג"ץ 4913/20 זוהיר אלקואסמה נ. בית המשפט הצבאי עופר

זוהי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה בבג"ץ 3789/20 (השופטים ע' פוגלמן , ע' ברון ו ג' קרא ) מיום 1.7.2020 (להלן: פסק הדין ) אשר דחה את עתירת המבקש לביטול פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים מיום 7.5.2020 בע' 3376/19.

1.

נגד המבקש, אזרח ישראלי, הוגש לבית המשפט הצבאי ביהודה כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בציוד מלחמתי והחזקת נשק לפי הצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: הצו ) בשל מעורבותו בעסקה למכירת נשק שנעשתה עם סוכן משטרתי בעיירה א-ראם בחלק המצוי באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור ). ביום 2.5.2019 הרשיע בית המשפט הצבאי את המבקש בעבירה של סחר בציור מלחמתי וזיכה אותו מן העבירה של החזקת נשק. ביום 24.9.2019 נגזר עונשו של המבקש ונקבע כי עליו לרצות מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשים, וכן נגזרו עליו עונש מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ש"ח.

במקביל לאמור, עניינו של שותפו של העותר בביצוע העבירה, אכרם רג'בי (להלן: רג'בי ), נדון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, וזאת נוכח תיק נוסף שהתנהל בעניינו בישראל. רג'בי הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סיוע לעסקה בנשק בגין מעורבותו באירוע עם המבקש, ובשתי עבירות נוספות של ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות ועסקה אחרת בנשק. ביום 18.12.2019 הטיל בית המשפט המחוזי על רג'בי עונש מאסר בפועל של 32 חודשים, וזאת בשל קיומן של נסיבות הומניטריות ובהתחשב בהודאתו של רג'בי במסגרת הסדר הטיעון.

המבקש ערער לבית המשפט הצבאי לערעורים על פסק דינו של בית המשפט הצבאי, והעלה טענות נגד הרשעתו ולחלופין נגד חומרת העונש. המבקש טען כי יש להתאים את עונשו לענישה המוטלת בישראל והפנה בעניין זה לעונש שהוטל על רג'בי. ביום 7.5.2020 נדחה ערעור המבקש ככל שהוא נוגע להרשעתו בעבירה. עם זאת, קיבל בית המשפט הצבאי לערעורים את הערעור על גזר הדין נוכח עיקרון אחידות הענישה ובהתחשב בעונש המאסר שהוטל על רג'בי. על כן, הופחת עונש המאסר שנגזר על המבקש והועמד על 28 חודשי מאסר בפועל.

המבקש עתר לבית משפט זה וביקש לבטל את פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים. לטענתו לא היה מקום להעמידו לדין בבית המשפט הצבאי, כי אם בבית משפט בישראל. כמו כן, העלה העותר טענות בדבר אכיפה בררנית, מחדלי חקירה וראיות חדשות, אשר נדחו על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בציינו כי בתי המשפט הצבאיים דנו בהרחבה בטענות המבקש וכי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים נדירים שבהם קמה הצדקה להתערבות בפסיקתו של בית המשפט הצבאי לערעורים. עוד צוין, למעלה מן הצורך,

כי לא נפל פגם בהחלטה להעמיד לדין את המבקש בבית המשפט הצבאי, וזאת בהתאם למדיניות התביעה ולמבחן "מירב הזיקות" הנהוג בהקשר זה. אשר לעונשו של המבקש, נקבע כי בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל את טענות המבקש והפחית מעונשו, וראה להוסיף כי מכל מקום "לא נפל פגם בגזר דינה של הערכאה הדיונית משום שבמעמד זה טרם נגזר דינו של [רג'בי]".

2.

מכאן הבקשה שבפניי, בה מתמקד המבקש בעונש שהוטל עליו ובפער שבין עונשו לעונש שהוטל על רג'בי בבית המשפט המחוזי, אף שזה הורשע בביצוען של עבירות נוספות. המבקש סבור כי יש לקיים דיון נוסף בשאלה מהי "מערכת היחסים בין החוק הישראלי שחל בבתי המשפט בישראל לבין החוק הצבאי שחל בבתי המשפט הצבאיים במקרה בו נאשם ישראלי מועמד לדין בערכאה שיש לה סמכות מקבילה לערכאה אחרת", ומהי מדיניות הענישה שיש להחיל בעניינו של נאשם כאמור. יצוין כי בגוף הבקשה הוסיף המבקש וביקש כי בית המשפט יוציא מלפניו צו ביניים אשר יורה על הפסקת ריצוי עונשו באופן מיידי עד להכרעה בבקשה, על מנת שחירותו לא תישלל שלא כדין. משבקשה זו לא הוגשה בנפרד, היא הובאה לידיעתי רק ביום 30.8.2020, עת העברת הבקשה לדיון נוסף לטיפולי, לאחר הפקדת הערבון על ידי המבקש.

3.

דין הבקשה להידחות. תנאי ראשון לקיומו של דיון נוסף הוא שבפסק הדין מושא הבקשה נפסקה הלכה (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ואילו בפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה הלכה כלשהי. העתירה נדחתה על הסף תוך שנקבע כי אין בנסיבות המקרה הצדקה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים. מקל וחומר שטענות אלה, אשר אכן לא הצדיקו דיון בעתירה לגופה, אינן מצדיקות קיומו של דיון נוסף.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לצו ביניים.