פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
5446/16
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
המבקשת:
עמותת הפורום לישראל ירוקה
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר הביטחון
2. ראש המינהל האזרחי
3. מחצבת ג'מעין - מגרסת השלום ב.א.י.ו למסחר
4. מחצבת טריפי (קלנדיה)
5. מחצבת אבו שושה (קלנדיה)
6. מחצבת שיבתין
בקשה לדיון נוסף
בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 5964/15 שניתן ביום 22.6.2016 על ידי
כבוד השופטים:
א'
חיות
,
צ'
זילברטל
ו
מ'
מזוז
בשם המבקשת: עו"ד
הראל ארנון; עו"ד צפנת נורדמן
החלטה
1.
לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 5964/15 עמותת הפורום לישראל ירוקה נ' שר הביטחון (22.6.2016). בפסק הדין נדחתה עתירתה של עמותת הפורום לישראל ירוקה (להלן: העמותה ) להורות על סגירתן לאלתר
של 4 מחצבות באזור יהודה והשומרון (להלן: האזור ) אשר לטענת העמותה הן "מחצבות פיראטיות" הפועלות ללא היתרים ובניגוד לדין.
2.
המשיבים עמדו בתגובתם המקדמית לעתירה על כך שבשנות ה-90 גובשה עמדה לפיה יש להסדיר את הפעלת המחצבות באזור במסגרת תכנית כללית (תמ"א) בתחום הכרייה והחציבה לצד תכנון נקודתי בתכניות ספציפיות. צוין כי הוכנה תמ"א אך זו לא הופקדה, וכן כי שתיים מהמחצבות החלו בהליכים לקידום תכניות ספציפיות אשר טרם הושלמו. לצד האמור הובהר כי אמנם המשך חידושם של רישיונות למחצבות באזור בהעדר תכנון מפורט מעלה קושי, אך לאור שיקולים כבדי משקל (שפורטו בתגובה), המשיבים סברו שאין להפסיק את פעילות המחצבות עד להשלמת הליכי התכנון הספציפיים האמורים. עם זאת, המשיבים ציינו כי בכל הנוגע להפעלת מחצבות חדשות
באזור , הם עומדים על תכנון נקודתי מלא כתנאי מוקדם למתן רישיון חציבה.
3.
בית המשפט (השופטים א' חיות, צ' זילברטל ו- מ' מזוז ) דחה את העתירה על הסף פה אחד. נקבע שלא נ מצא שנפל פגם במדיניות המשיבים, שמדיניותם היא סבירה וששיקול הדעת העומד ביסודה מושתת על נימוקים ענייניים וראויים. צוינו גם טענות השיהוי וההסתמכות רבת השנים מצד בעלי המחצבות, שהעלו המשיבים בתגובתם. על כן לא נמצאה עילה להתערבות שיפוטית בסוגיה.
4.
העמותה לא השלימה עם תוצאת העתירה והגישה בקשה לדיון נוסף. לטענת העמותה, נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה, קשה וחשובה ולפיה רשויות השלטון רשאיות לעיתים לפעול בניגוד לדין; וכי הפרת החוק בידי המדינה, באופן אקטיבי, מתמשך ומוצהר, היא פעולה סבירה וללא פגם. לשיטת העמותה, "הלכה זו סותרת את עיקר העיקרים ויסוד היסודות של המשפט המנהלי, הוא הערך בדבר שלטון החוק" (פסקת המבוא לבקשה).
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בבקשה לקיום דיון נוסף ובפסק הדין מושא הבקשה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), ניתן להיענות לבקשה לקיום דיון נוסף רק מקום שנפסקה הלכה חדשה וקשה או הלכה הסותרת הלכות קודמות של בית משפט זה. בענייננו, בפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה כל הלכה, לא כל שכן הלכה חדשה או קשה. טענות העמותה, ביסודן, מלינות על אופן יישום הדין ועל התוצאה אליה הגיע בית המשפט. לפיכך, אין הן מצדיקות דיון נוסף.
6.
בית המשפט יישם בענייננו את ההלכה הפסוקה בכל הנוגע ל מרחב שיקול הדעת השמור לרשויות האכיפה בקביעת סדרי עדיפותן בביצוע החוק ויישומו הלכה למעשה. במסגרת זאת עמד בית המשפט על כך שאין להתערב בשיקול דעת רשויות האכיפה באזור כל עוד לא נמצא כי הן פועלות בניגוד לכללי המשפט המנהלי והמשפט הבינלאומי הפומבי החלים עליהן , וכן עמד על הדיון שנערך
זה מכבר בפסיקה בכל הנוגע לסוגיית פעילותן של מחצבות באזור ולשיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול בהקשרים אלו. כידוע, יישום של הלכות קיימות על נסיבותיו של עניין קונקרטי, כפי שאירע בענייננו, אינו מצדיק קיומו של דיון נוסף (ראו: דנ"א 304/14 זוהר נ' לוין , פסקה 12 (20.7.2014)).
7.
טענות העמותה הן טענות ערעוריות במהותן, התוקפות את נכונות ההכרעה בפסק הדין מושא הבקשה ואת האופן בו יישם בית המשפט העליון את הדין הקיים על המערכת העובדתית שעמדה בפניו. כידוע, הליך הדיון הנוסף אינו האכסניה המתאימה לבירורן של טענות מסוג זה. כפי שציינתי בעבר, " מטרתו של הליך זה היא לדון בהלכות חדשות בעלות חשיבות יוצאת דופן ולא להוות ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט העליון " ( דנ"א 173/15 בן ישי נ' אוצר מפעלי ים בע"מ , פסקה 10 (17.8.2015)). משכך, אין בטענות אלו כדי להצדיק דיון נוסף ( דנג"ץ 1585/14 עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים , פסקה 1 (19.3.2014); דנג"ץ 1911/14
בורובסקי נ' ממשלת ישראל , פסקה 7 (9.6.2014) ).
8.
די באמור כדי לדחות את הבקשה לדיון נוסף. בבחינת למעלה מן הצורך, טענת העמותה ולפיה בית המשפט אישר במקרה דנן לרשות מנהלית לפעול בניגוד לדין, משוללת כל יסוד, ומוטב היה לולא נטענה. כפי שציין בית המשפט בפסק הדין "הובהר כי בניגוד לטענת העותרת
[ההדגשה הוספה – מ.נ.], שלוש המחצבות פועלות מזה שנים רבות על פי רישיון שניתן להן על ידי המינהל האזרחי ופעילותן מבוקרת ומנוטרת, לרבות בהיבט של איכות הסביבה" (פסקה 2 לפסק דינו של השופט מ' מזוז ). בית המשפט (כמו גם המשיבים עצמם, וראו בפסקה 64 לתגובתם המקדמית של המשיבים 2-1 מיום 16.11.2015), היה ער לכך ש המשך חידושם של רישיונות למחצבות באזור בהעדר תכנון מפורט מעלה קושי
משפטי , אולם הוא קיבל את השיקולים והנימוקים שהציגו המשיבים העומדים בבסיס מדיניותם שלא לסגור את המחצבות ואף להעניק להן רישיונות חציבה חרף הקושי האמור . ברי אם כן כי לא באישור להפרת הדין עסקינן כי אם בהפעלת ביקורת שיפוטית על מדיניות ושיקול דעת הרשויות המנהליות בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה לאורך השנים.
9.
המעיין בפסק הדין לא ימצא בו הלכה חדשה אלא יישום הלכות קיימות על עובדות המקרה, ובהיעדר הלכה אין מקום להורות על דיון נוסף. הבקשה לקיום דיון נוסף נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד
באב התשע"ו (28.8.2016).
ה
נ ש י א ה