פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
8120/16
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
המבקשים:
1.
בלאל סאלם עג'ארמה
2. הארון אדריס עיאד
נ ג ד
המשיבים:
1.
בית המשפט הצבאי לערעורים
2. השופט אל"מ יורם חניאל
3. השופט סא"ל יואל הדר
בקשה לדיון נוסף
בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 3962/15 שניתן ביום 6.10.2016 על ידי
כבוד השופטים:
נ'
הנדל
,
נ'
סולברג
ו
א'
שהם
בשם המבקשים: עו"ד
בדר אלדין אגבאריה
החלטה
לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 3962/15 עג'ארמה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים
(6.10.2016) (להלן: פסק הדין ), בו דחה בית המשפט פה אחד (מפי השופט נ' הנדל ובהסכמת השופטים נ' סולברג ו א' שהם ) את עתירתם של המבקשים על הסף.
1.
כנגד המבקשים הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי ביהודה על רקע פעילותם בחולייה צבאית של התנזים בראשית העשור הקודם. המבקשים הורשעו במספר עבירות, ובהן, בין היתר חברות בחוליה שחבריה גרמו מוות בכוונה וחטיפה בנסיבות מחמירות, ודינם נגזר למאסר עולם על המבקש 1 (להלן: בלאל ) ו-30 שנות מאסר על המבקש 2 (להלן: הארון ). כן זוכו המבקשים, ברוב דעות, ממספר אישומים אחרים, שכללו עבירות של גרימת מוות בכוונה וניסיון לגרימת מוות בכוונה. הן התביעה הצבאית הן המבקשים ערערו על הכרעה זו.
2.
בית המשפט הצבאי לערעורים דחה, ברוב דעות, את ערעור המבקשים וקיבל את ערעור התביעה הצבאית. לפיכך, הרשיע בית המשפט הצבאי לערעורים את המבקשים גם בעבירות של גרימת מוות בכוונה וניסיון לגרימת מוות בכוונה, והחמיר את עונשם, כך שעל בלאל נגזרו מאסר עולם וכן 20 שנות מאסר נוספות ועל הארון נגזרו שני מאסרי עולם וכן 20 שנות מאסר נוספות. המבקשים לא השלימו עם תוצאת הערעור ועתרו לבית משפט זה.
3.
טענתם העיקרית של המבקשים בעתירתם הייתה כי בפסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים נפלו טעויות עובדתיות ומשפטיות המצדיקות את התערבותו של בית משפט זה. בית המשפט דחה את טענתם פה אחד. בית המשפט חזר בפתח הדברים על ההלכה הפסוקה לפיה, התערבות בפסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים לערעורים תיעשה רק במקרים החריגים שבהם נפל פגם ממשי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק. בית המשפט הוסיף וקבע כי עניינם של המבקשים אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה, שכן טענותיהם הן ביסודן טענות ערעוריות. לפיכך, נדחתה עתירתם של המבקשים על הסף. מכאן הבקשה לדיון נוסף שלפניי.
4.
המבקשים אינם חולקים על כך שבפסק הדין "לא נקבעה כל הלכה חדשה". אולם לטענתם הגיעה השעה לקיים דיון נוסף בהלכה המושרשת בדבר התערבותו של בית משפט זה בפסקי הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים. זאת, בהינתן שהלכה זו נפסקה לפני מספר רב של שנים ולנוכח השינויים שחלו מאז פסיקתה במשפט הישראלי, ובראשם כינונו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד שטחו המבקשים בפרוטרוט את טענותיהם בדבר טעויות עובדתיות ומשפטיות שנפלו לכאורה בפסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים.
5.
דין הבקשה לדיון נוסף להידחות. כידוע, תנאי סף לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין מושא הבקשה נקבעה הלכה באורח מפורש וגלוי (ראו: דנג"ץ 2469/15 גורביץ' נ' הכנסת פסקה 12 (2.8.2015); ראו גם: דנ"פ 127/16 אלמליח נ' מדינת ישראל (9.2.2016)). בענייננו, והמבקשים עצמם עמדו על כך, הלכה איִן. תחושתם של המבקשים כי יש מקום לבחינה מחודשת של ההלכה הפסוקה אין בה כדי להצדיק, כשלעצמה, דיון נוסף. ממילא, כידוע, בית משפט זה אינו כבול לתקדימיו (ראו: סעיף 20(ב) לחוק-יסוד: השפיטה), ואין צורך בקיום דיון נוסף על מנת לאפשר סטייה מהלכה קיימת. אשר לטענות המבקשים בעניין הטעויות שנפלו בפסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים, אלו הן טענות ערעוריות אשר הליך הדיון הנוסף אינו הולם אותן (ראו: דנ"פ 9216/10 ז'אנו נ' מדינת ישראל (23.3.2014) ).
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' בחשון
התשע"ז (2.11.2016).
ה
נ ש י א ה