דנ"מ 1123/15 פלוני נ. בית ספר האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה

לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בעע"ם 8769/14 מיום 8.2.2015, בו נדחה פה אחד הערעור שהגיש המבקש.

רקע

1.

המשיב 1 (להלן: בית הספר ) הוא מוסד מוכר שאינו רשמי, אשר מקנה לתלמידיו חינוך באוריינטציה אמריקאית. המבקש 2 (להלן: המבקש ) התקבל בשנת הלימודים תשע"ה לגן הילדים שבבית הספר. כעבור מספר שבועות הורחק המבקש מבית הספר לצמיתות, לאחר שנטען כי הוא נוהג באלימות אשר מסכנת אותו ואת סביבתו. המבקשים 1 ו-3 הם הורי המבקש (המבקשים 3-1 להלן יחד: המבקשים ), אשר הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד להורות על ביטול הרחקת המבקש מבית הספר (עת"מ 44755-09-14). למרות הסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין שלפיהן הוחזר המבקש ללימודים, הורחק המבקש ביום 12.11.2014 לצמיתות מבית הספר. בעקבות זאת הגישו המבקשים בקשה לפי פקודת בזיון בתי המשפט אשר נדחתה ביום 9.12.2014 על ידי סגנית הנשיא ו' מרוז . במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי הוראות חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, הנוגעות להרחקת תלמיד לצמיתות, אינן חלות על בית הספר, וממילא, אין רלוונטיות לעמדת משרד החינוך בנדון. על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה.

2.

בית משפט זה ערך שני דיונים בטרם הכריע בערעור במטרה להגיע לפתרון מעשי לטובת המבקש. במהלך הדיונים הובהר כי המבקש שוהה במסגרת חלופית מאז חודש דצמבר 2014, וכי הוא משתלב בצורה טובה בגן החדש ואף חל שיפור ביחס לקשיים שאפיינו את התנהגותו; באת-כוחו של בית הספר הבהירה כי בית הספר יהיה מוכן לשקול מחדש את מועמדותו של המבקש לקראת כיתה א', על בסיס מקום פנוי, בכפוף לתנאי הקבלה הרגילים ולמספר תנאים שיקלו על שילובו של המבקש בבית הספר.

פסק הדין של בית המשפט העליון

3.

בית המשפט ציין בפסק הדין כי בגלגוליו השונים של התיק הועלו מספר טענות עקרוניות בעלות משקל, אך קבע כי ביסודו של עניין, מדובר במקרה קונקרטי בעל נסיבות פרטניות, שבמרכזו עומד המבקש. בית המשפט קבע כי בנסיבות שנוצרו יישאר המבקש בשנת הלימודים הנוכחית בגן בו הוא לומד כעת. נקבע כי הורי המבקש יהיו רשאים לגשת להליך הקבלה בבית הספר לקראת כיתה א', וכי בית הספר ישקול את המועמדות לגופו של עניין ועל בסיס מקום פנוי, בלב פתוח ובנפש חפצה, תוך התחשבות במאפייניו של הקטין. בית המשפט הביע תקווה כי הטיפול המוענק למבקש יסייע לו בהמשך שנה זו, ואף לקראת קליטתו בכיתה א' בבית ספר מתאים בשנה הבאה. בכפוף לאמור נדחה הערעור. בעקבות פסק הדין הוגשה הבקשה שלפניי.

הבקשה לדיון נוסף

4.

המבקשים טוענים כי הבקשה עומדת בתנאים המצדיקים קיומו של דיון נוסף. המבקשים מציינים כי בעיקרי הטיעון נטענו 15 טיעונים משפטיים כבדי משקל, אך הדיונים שנערכו בערעור התמקדו בטובת המבקש ובפסק הדין אין אזכור לטיעונים אלה. מכאן, לטענתם, ההלכה המשפטית שנקבעה היא כי כאשר עומדת לנגד עיני בית המשפט שאלת טובתו של קטין, פסק הדין יינתן בהתאם לטובת הקטין ולא על פי הנורמות המשפטיות, ובכללן, חוקים, תקנות וחוזרי מנכ"ל המחייבים את בית הספר לקיים הליך מדורג והוגן בטרם הרחקה לצמיתות של קטין. לדברי המבקשים, אף אין בפסק הדין התייחסות לשאלת בזיון פסק הדין הראשון של בית המשפט המחוזי או בשאלת העדר קיומו של הליך הוגן בהתאם לכללי הצדק הטבעי. לטענתם, ההלכה שנפסקה מהווה חידוש מרחיק לכת שעלולות להיות לה תוצאות הרות גורל, שכן יהיה ביכולתו של מוסד חינוכי להדיח קטין בניגוד לדין. לדברי המבקשים, בפסק הדין נפלה טעות מהותית הפוגעת בעקרונות היסוד של השיטה ובתפישת הצדק של החברה, ולכן לא ניתן להשלים עם תוצאתו.

תגובת בית הספר

5.

בית הספר מבקש לדחות את הבקשה לדיון נוסף מאחר שלדעתו כלל לא נפסקה הלכה חדשה, קשה או חשובה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. ממילא, אין מדובר בהלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית משפט זה. בית הספר מזכיר כי בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו במלואה, שלפיה חוזרי מנכ"ל העוסקים בהרחקת תלמידים אינם חלים בענייננו, ואף קבע כי בית הספר עשה כל אשר לאל ידו כדי לאפשר את המשך לימודי המבקש בבית הספר, אך ללא הועיל. לדעת בית הספר, הטענה כי הימנעות בית המשפט מלדון בטענות העקרוניות שהועלו מהווה כשלעצמה הלכה, מוטעית מיסודה. בית הספר טוען כי תוצאת פסק הדין נראית למבקשים בלתי צודקת, אך בכך לא די כדי לקיים דיון נוסף. לדעת בית הספר, ראוי לסיים את ההליך המשפטי בעניין. זאת במיוחד, משבית המשפט התייחס בפסק הדין גם לשנת הלימודים הבאה והתווה את המשך התהליך.

תגובת משרד החינוך

6.

אף המשיב 2, משרד החינוך, מבקש לדחות את הבקשה לדיון נוסף מהטעמים שהעלה בית הספר. זאת, חרף הבנה לטענות המבקשים והעובדה שסבר שהיה מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

7.

דין הבקשה להידחות. כידוע, הרשות לדיון נוסף תינתן רק במקרים נדירים ויוצאי דופן בהם פסק בית המשפט העליון הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, ראויה היא כי תידון בדיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

הליך הדיון הנוסף הוא, אפוא, הליך חריג השמור למקרים נדירים . המקרה שלפניי אינו נמנה עם המקרים הנדירים ויוצאי הדופן המצדיקים דיון נוסף בפסק דין שניתן על ידי בית משפט זה , שכן לא מצאתי כי נפסקה בענייננו הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת, ואף לא כי נקבעה בענייננו הלכה חשובה, קשה או חדשה הראויה לדיון נוסף בה (השוו: דנ"א 859/15 פלוני נ' פלונית (1.3.2015)). למעשה, במקרה שלפניי כלל לא נפסקה הלכה (השוו: דנ"א 944/15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ (29.3.2015); דנ"א 694/15 ריקמן נ' שירותי בריאות כללית (1.3.2015)).

8.

זאת ועוד, דומה כי צודקים המשיבים בטענתם כי התוצאה הקונקרטית של פסק הדין קשה למבקשים. ואולם, על דרך העיקרון, הליך הדיון הנוסף עוסק בהלכה ולא בתוצאה (דנ"א 1075/15 בלום נ' אנגלו סכסון-סוכנות לנכסים (ישראל-1992) בע"מ (8.3.2015); דנ"א 6149/12 Dexia Credit Local נ' שפירא , פסקה 17 (3.1.2013)). בסופו של יום, אין מדובר אלא "במקרה קונקרטי בעל נסיבות פרטניות, שבמרכזו עומד הקטין" (פסקה 2 לפסק הדין בעע"ם 8769/14). אף אין להתעלם מכך שהמבקש שוהה מזה מספר חודשים בגן אחר בו התאקלם בצורה משביעת רצון, וכי נוכח ההתקרבות המסוימת בין עמדות בעלי הדין, הורה בית משפט זה על פתרון מעשי בהתחשב בטובת המבקש ומתוך ראייה לעתיד, והותיר את ההכרעה בשאלות העקרוניות לעת מצוא. לפתרון זה שותפה אף אנוכי. במצב דברים זה דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

הבקשה נדחית.