דנ"מ 8183/20 נועם בנימין נ. ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה

1.

לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת, שעניינו בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין שניתן ביום 16.11.2020 על ידי הרכב כבוד השופטים מ' מזוז , ג' קרא ו- א' שטיין בעע"מ 2972/19.

2.

ביום 16.11.2020 התקיים דיון בעע"מ 2972/19 ובסופו – בהסכמת המערער ובאת כוחו – ניתן פסק דין קצר לפיו הערעור נדחה, ללא צו להוצאות, ו"תוך הדגשה כי [המערער] פעל בתום-לב מלא לאורך כל הדרך". בבקשה לדיון נוסף, שאותה הגיש המבקש בעצמו ולא באמצעות באת כוחו, טוען הוא כי פסק הדין דחה את הערעור מבלי לבטל את הקביעות בעניין חוסר תום לב שיוחס למבקש בפסק הדין נשוא הערעור, וכי מדובר בגזירה שהוא אינו יכול לעמוד בה ולכן הוא מבקש לחזור בו מהסכמתו.

3.

בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית. לשם כך, עליו לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; שנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה, וסיכויים טובים לצורך פטור מעירבון) (דנג"ץ 4390/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (24.6.2014)).

4.

בנסיבות המקרה דנן, עיון בבקשה מגלה כי המבקש אינו עומד באיזה מהתנאים הללו. ראשית, הבקשה אינה כוללת תשתית עובדתית וראייתית בעניין מצבו הכלכלי של המבקש. כך, ומבלי למצות, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק או תיעוד על הכנסותיו והוצאותיו של המבקש. יתרה מכך, עולה כי בהליך הערעור עלה בידי המבקש לשלם את האגרה ואף להפקיד את העירבון. שנית, ואף אם אניח לטובתו של המבקש כי אכן מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, קשה לומר כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך תומכים במתן פטור מאגרה ועירבון, בשים לב לכך שלא נפסקה בעניין הלכה כלשהי (ראו סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

5.

נוכח כל האמור לעיל, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מאגרה ועירבון. בצד זאת, החלטתי להעמיד את העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. האגרה תשולם עד ליום 9.12.2020 והעירבון יופקד עד לאותו מועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.