פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"פ
3112/06
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העותר:
רונן שטרית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דין של בית-המשפט העליון מיום
23.3.06 בע"פ 175/05 שניתן על-ידי כבוד הנשיא א' ברק, והשופטים א' פרוקצ'יה
וס' ג'ובראן
בשם העותר: עו"ד נס
בן-נתן
החלטה
לפני עתירה לדיון נוסף בפסק-דין של בית המשפט העליון בע"פ 175/05 מדינת ישראל נ' שיטרית (מפי השופט ס' ג'ובראן, בהסכמת הנשיא א' ברק והשופטת א' פרוקצ'יה).
עניינו של פסק-הדין נשוא הדיון הנוסף: גזר הדין שהושת על העותר בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לאחר שהורשע, על-פי הודאתו, בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. על העותר הוטל עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצו במסגרת עבודות שירות, וכן עונש מאסר על-תנאי, פיקוח שירות המבחן ופיצוי למתלונן אותו דקר העותר בסכין. המדינה ערערה על קולת העונש, וערעורה התקבל. לאור חומרת המעשים ומדיניות הענישה הנקוטה בכגון דא; לאור עברו הפלילי של העותר; ולאור תסקיר המבחן ויתר הנסיבות הצריכות לעניין, העמיד בית המשפט העליון את עונש המאסר בפועל על תקופה של 12 חודשים. יתר פרטי גזר הדין נותרו בעינם.
בפסק-דין זה מבקש העותר לקיים דיון נוסף. טעמו העיקרי: קודם שניתן פסק-הדין של בית משפט זה, נדחה הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים בדבר הטיפול שעבר העותר ומידת השפעתו עליו. התסקיר המשלים היה חיובי ביותר. בנסיבות אלה, סבור העותר כי הוצג בפניו מצג לפיו אם יוכיח את עצמו, ילך בית המשפט לקראתו; על מצג זה, כך הוא טוען, הוא הסתמך, ועל כן, לשיטתו, לא היה מקום, לאור האמור בתסקיר, להחמיר בעונשו.
דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק-דינו לא קבע בית משפט זה כל הלכה חדשה, וממילא, גם לא קבע הלכה מן הסוג המקים עילה לדיון נוסף. אכן, המדיניות הנקוטה בידינו היא כי אין לקיים דיון נוסף אלא במקרים יוצאי דופן ונדירים (ראו למשל דנ"א 4335/03 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2003(2) 1646), ומקרה זה אינו בא בין המקרים הללו. אכן, כדברי בית המשפט בפסק-דינו, תסקירי שירות המבחן בעניינו של העותר הצביעו על "מגמה חיובית אמיתית בנוגע לשיקומו... ולהבנתו את מעשיו". ואולם המשקל הניתן לתסקיר שירות המבחן נקבע בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, ובענייננו, שקל בית המשפט העליון את האמור בתסקיר, כמו-גם את יתר הנסיבות הרלבנטיות, ומצא, כי המאזן נוטה לכף החובה. הדיון הנוסף לא נועד לשנות משיקול-הדעת הרגיל שמפעיל בית-משפט זה בנושא העונש. יש לקוות כי העותר יתמיד במסלול חיובי ויפיק הוא, והחברה כולה עמו, תועלת מכך.
העתירה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, י"ג בניסן התשס"ו
(10.4.06).
ש
ו פ ט