החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"פ 5700/06 זיו קקיאשוילי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · דיון נוסףבקשה לדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון בערעור פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע לפי הודאה בהסדר טיעון בעבירות תעבורה וערעורו נדחה. הוא ביקש דיון נוסף בטענות לחץ של עורך דינו ולהגבלת זמן הטיעון. בית המשפט דחה את הבקשה בקביעה שפסק הדין לא כלל הלכה עקרונית המצדיקה דיון נוסף.

העובדות

המבקש הורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וסירוב להיבדק, ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל ופסילה. ערעורו נדחה בפסק דין קצר שלא כלל התייחסות לשאלות עקרוניות. המבקש ביקש דיון נוסף בטענה ללחץ שהפעיל עליו עורך דינו ובטענה להגבלת זמן הטיעון לשלושים דקות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על דיון נוסף בפסק דין שניתן בערעור על גזר דין בעבירות תעבורה שבוצעו בהסדר טיעון
  2. 2.האם בית המשפט מוסמך להפסיק או להגביל את זמן טיעוני עורך הדין בערעור

הלכות

  1. 1

    דיון נוסף יתאפשר רק כאשר ההחלטה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון או שמפאת חשיבותה, קושיותה או חידושה מצדיקה זאת

    ״ה"עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המקרים החריגים שבהם יתיר בית המשפט העליון דיון נוסף הם יוצאי דופן, ובמקרה שנדון לא נמצא דיון עקרוני בפסק הדין

    ״ממילא אין הוא בא בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן שבהם יאות בית משפט זה להתיר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הסדר טיעון
  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • סירוב להיבדק
  • הודאה
  • פסק דין קצר
  • הלכה קודמת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

דנ"פ

5700/06

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש:

זיו קקיאשוילי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לקיום דיון נוסף בפסק-דין של בית-המשפט העליון מיום

22.6.06 בע"פ 507/06 שניתן על-ידי כבוד השופטים א' א' לוי, ס' ג'ובראן וד'

חשין

בשם המבקש: עו"ד ח'

קאזיס

החלטה

1.זוהי בקשה להורות על דיון נוסף בעניין שנדון בע"פ 507/06, והוכרע ביום 22.6.2006 בפסק דין שניתן על ידי כבוד השופטים א' א' לוי, ס' ג'ובראן וד' חשין.

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ח' סלוטקי), לפי הודאה שמסר במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977) וסירוב להיבדק (תקנה 169ו(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). נגזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך ארבע שנים מיום שחרורו מהמאסר. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערער המבקש לבית משפט זה. טענתו המרכזית בערעור הייתה כי הוא הודה בעבירות שלא ביצע, לאחר שבא-כוחו בהליך הראשון הבטיח לו כי לא ייגזר עליו מאסר בפועל, וכי רישיון הנהיגה שלו לא יישלל. לדידו, אילו בחן בית המשפט המחוזי את חומר הראיות כדבעי, היה מוצא שלשווא ניתנה הודאתו. הערעור נדחה. בפסק-הדין הקצר, שאין בו התייחסות לשאלות עקרוניות כלליות נקבע, כי לא הוכחה כל עילה להתערב בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון ציין כי "אותן השגות שהעלה בא-כוח המערער... הן אך תולדה של העונש שהושת עליו".

2.בבקשתו לדיון נוסף שב המבקש וטוען כי הודאתו נבעה מלחץ שהפעיל עליו עורך דינו דאז. כמו כן, לטענתו, הוא עבר את העבירות שבגינן הורשע שלא מרצונו, מכיוון שכוחות המשטרה אילצו אותו להימלט ממעצר בלתי-חוקי. זאת ועוד, המבקש מלין על כך שזמן הטיעון שלו בערעור הוגבל ל-30 דקות. לדידו, יש להורות על דיון נוסף בשאלה האם בית המשפט מוסמך "להפסיק טיעוני עו"ד ו/או להגבילם במספר דקות".

3.דין הבקשה להידחות. פסק-הדין לא קבע כל הלכה ה"עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" מצדיקה קיומו של דיון נוסף – כפי שמורה סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בפסק הדין נשוא הבקשה לא נמצא כל דיון עקרוני. ממילא אין הוא בא בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן שבהם יאות בית משפט זה להתיר דיון נוסף בפני הרכב מורחב.

הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב בתמוז התשס"ו

(18.7.06).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1דיון נוסף יתאפשר רק כאשר ההחלטה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון או שמפאת חשיבותה, קושיותה או חידושה מצדיקה זאת
  2. 2המקרים החריגים שבהם יתיר בית המשפט העליון דיון נוסף הם יוצאי דופן, ובמקרה שנדון לא נמצא דיון עקרוני בפסק הדין