פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"פ
7571/13
לפני:
כבוד הנשיא א
'
גרוניס
העותר:
נתנאל ביטון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט
העליון מיום 28.10.2013 בע"פ 4764/12 שניתן על ידי
כבוד השופטים:
ע '
ארבל
, א '
רובינשטיין
, ד '
ברק-ארז
בשם העותר:
בעצמו
החלטה
1.
העותר מבקש לקיים דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון (השופטים ע ' ארבל , א ' רובינשטיין ו- ד ' ברק-ארז ) מיום 28.10.2013 בע"פ 4764/12 (להלן – פסק הדין ). בפסק-הדין נדון ערעור העותר על העונש שהושת עליו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בעקבות הרשעתו בעבירות של הריגה, זריקת רימון ושוד (בשלושה אישומים נפרדים). יצוין, כי הרשעת המערער בבית המשפט המחוזי באה בעקבות הודאתו. בית המשפט העליון דחה בפסק הדין את מרבית טענותיו של העותר, אך קבע כי יש מקום לחפיפה מסוימת של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליו. בפסק הדין בערעור הועמד עונש המאסר בפועל הכולל שהוטל על העותר על 18 שנים (תחת 20 שנות מאסר כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי). נוסיף, כי העותר אינו מיוצג בעתירה לדיון נוסף. הוא עותר למינוי סניגור מן הסניגוריה הציבורית אשר ייצגו בהליך דנא.
2.
דין העתירה להידחות. לא ראיתי מקום להידרש לבקשה למינוי סניגור. אילו היה קצה של קצהו של סיכוי להורות על עריכת דיון נוסף בפסק הדין ייתכן שהייתי שוקל את סוגיית מינוי הסניגור. אלא שבמקרה דנא די בקריאת פסק דינו של בית משפט זה על מנת להבין כי לא קיים כל סיכוי כאמור. מ דובר
בפסק דין קצרצר. לא נפסקה בו כל הלכה חדשה. כל כולו עוסק בעניינו הפרטני של העותר. ממילא, הטענות היחידות שניתן יהיה להעלות נגד פסק הדין הן טענות ערעוריות גרידא. טענות כאלה אינן מצדיקות דיון נוסף בהתאם להוראת המחוקק (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). מטעמים אלה, כאמור, דינה של העתירה להידחות, אף בלא צורך להידרש לבקשה למינוי סניגור (ראו והשוו, דנ"פ 2429/12 פלוני נ '
מדינת ישראל (29.3.2012)).
3.
העתירה נדחית בלא שהוגשה תשובה.
ניתנה היום, י"ד בכסלו התשע"ד (17.11.2013).
ה נ ש י א