דנ"פ 8201/00 צילה קינן נ. דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ

1.תחילתה של בקשה זו בבקשה לקביעת מקום שיפוט לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. המשיבה (המבקשת בהליך המקורי), שהיא שופטת בית משפט המחוזי בחיפה, הגישה (יחד עם דיירים אחרים) תביעה נגד המבקשות (המשיבות בהליך המקורי) עקב ליקויי בניה שנגרמו בבניין שנבנה על ידן. עובר למתן החלטתי מיום 7.12.00 הודיעו המבקשות, כי "ראוי, כי הדיון בתיק יעשה בבית משפט השלום במחוז שיפוטי אחר" (ולא בבית משפט השלום במחוז חיפה). נוכח עמדה זו ונוכח האמור בהחלטתי מיום 7.12.00, הוריתי כי הדיון נשוא הבקשה יתקיים בבית משפט השלום בנצרת.

2.כעת פונות המבקשות ב"בקשה להעברת מקום דיון". הן מבקשת, כי הדיון יועבר לבית משפט השלום בנתניה, כפר סבא או הרצליה. זאת משום שבאי כוחן של המבקשות ואף חלק מנציגיהן מתגוררים ועוסקים באזור תל-אביב. לטענתן העברה כאמור לא תפגע במשיבה (המבקשת בהליך המקורי) משום שבתי המשפט המוצעים נגישים למשיבה לא פחות מבית משפט השלום בנצרת.

3.נתבקשה תגובת המשיבה. זו מתנגדת לבקשה. ראשית - מן הטעם שהדיון בבקשה המקורית תם והוכרע. שנית - היא טוענת כי אין המבקשות זכאיות למעמד דיוני משופר משום שבעלת דינם היא שופטת: כשם שהמבקשות לא היו יכולות להישמע בטענה כי קיום הדיון בחיפה מסב להן טרחה, אין הן יכולות להישמע בטענה כי הדיון בנצרת מטריח אותן יתר על המידה. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי העברת הדיון לפי המבוקש תפגע בה (וביתר הדיירים הנוטלים עמה חלק בהליך). באי כוחה של המשיבה מרבים להופיע בנצרת - מה שאין כן בנתניה, כפר סבא או הרצליה. מרכז חייהם של הדיירים ועדיהם הוא באיזור הצפון והעתקת המשפט דרומה תסב להם אי נוחות ותקשה עליהם.

4.דין הבקשה להידחות. המבקשות פועלות באזור חיפה והצפון. הן נטלו על עצמן את "הסיכון" כי יידרשו לנהל הליכים משפטיים בצפון הארץ. אלמלא היתה מניעה לקיום הדיון בחיפה, לא היו המבקשות נשמעות בטענה כי קיום דיון בערכאה זו יסב להן אי נוחות ומטעם זה יש להעבירו לערכאה סמוכה יותר (בש"א 3612/99 מרכז רפואי שערי צדק נ' עזבון המנוח חיים חדד ז"ל , לא פורסם; ב"ש 88582 לוי יחזקאל נ' אוחנונה שמעון , פ"ד לז (1) 306; בש"א 3850/99 איילון חברה לביטוח נ' בת שבע פורטל , לא פורסם). העובדה שאחת מבעלות דינן של המבקשות היא שופטת אינה צריכה להביא לשיפור מצבן. ודאי שאין היא צריכה להקשות על התובעים ובאי כוחם. זאת ועוד - ניתנה למבקשות האפשרות להעלות את טענותיהן עובר למתן החלטתי מיום 7.12.00. הן לא עשו כן. אין מקום לשוב ולעורר את העניין לאחר מתן החלטתי.

הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה בסך 2,000 ש"ח.