פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
3612/99
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים
:
1.
מרכז רפואי שערי צדק
2.
שילוח הראל חברה לביטוח בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
עזבון המנוח חיים חדד ז"ל
2.
מירה חדד
3.
אורלי חדד
4.
טל חדד
בקשה להעברת מקום דיון
בשם
המבקשים: עו"ד מ. ארגוב
בשם
המשיבים: עו"ד י. גזיאל
החלטה
בקשה להעברת מקום דיון בת.א. 15801/98 מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בירושלים.
1.המשיבים הגישו לבית משפט שלום בחיפה תביעה נגד המבקש 1 ונגד מדינת ישראל בגין רשלנות רפואית. לאחר מכן הגישו המשיבים לבית משפט השלום בחיפה בקשה לתיקון כתב תביעה (בש"א 9422/98), באופן שהמדינה תימחק ובמקומה תצורף לתביעה כנתבעת חברת הביטוח, המבקשת 2. על בקשה זו הגישו המבקשים תגובה הכוללת בקשה מצידם להעברת הדיון בתביעה, כולל הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה, מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בירושלים מחוסר סמכות מקומית (בש"א 10678/98). לאחר גלגולים שונים, שכללו אף פנייה לבית משפט זה, נדחתה בקשתם של המבקשים להעברת מקום הדיון בתובענה מחוסר סמכות מקומית והתקבלה בקשת המשיבים לתיקון כתב התביעה.
2.עתה פונים המבקשים לבית משפט זה בשנית בבקשה להעברת מקום הדיון, בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. לטענת המבקשים קיום הדיון בתובענה בחיפה תאלץ את הרופאים ואת הצוות הרפואי של המבקש 1 וכן את העד המומחה מטעם המבקש 1 לנסוע לחיפה למתן עדות, דבר שיגרום לאי-נוחות ולהיעדרות מעבודתם החיונית בבית החולים.
3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לאור התיעוד הקיים ספק אם תידרש העדתם של הרופאים וגם אם זו תידרש, אין הכרח שכל העדים יעדרו מעבודתם בבית החולים באותו מועד. המשיבים מוסיפים כי קיום הדיון בתובענה בחיפה נחוץ לשם מניעת אי נוחות מהמשיבים עצמם וממומחים מטעמם, שאמורים להעיד בתיק. נציין עוד שהצדדים מפנים זה כלפי זה טענות חוסר תום לב באשר להליכים המוקדמים שהתקיימו בבית משפט השלום בחיפה.
4.לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. מבחינת מאזן הנוחות נראה לי כי בנסיבות בהן קיים צורך בהעדת עדים הן מאזור ירושלים והן מאזור הצפון, אין מאזן זה נוטה, בהעדר טעמים נוספים, לטובת צד זה או אחר. כך, מקום בו מצד המבקשים נדרשת עדותם של שלושה עד חמישה רופאים ועד מומחה מאזור ירושלים, בעוד מצד המשיבים נדרשת עדותם של שני מומחים ושלושה בני משפחה מאזור הצפון, כפות המאזניים מתעיינות. בהקשר זה מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה אין הכרח שכל העדים יעדרו מעבודתם בבית החולים באותו מועד, ולפיכך לא יגרם שיבוש ממשי בעבודה חיונית. זאת ועוד: המבקשים הגישו את בקשתם השניה לבית משפט זה למעלה מארבעה חודשים לאחר מתן ההחלטות בבית משפט השלום בחיפה, ולא תוך זמן סביר וקצר כנדרש (ראו ב"ש 766/84 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פולאקוב ואח' , פ"ד לח(3) 361; ב"ש 1227/83 צור חברה לביטוח בע"מ נ' עקרי ואח' , פ"ד לח(1) 165). טענתם של המבקשים בהקשר זה היא כי החלטת בית משפט השלום בעניין תיקון כתב התביעה שניתנה ביום 24.1.99 הועברה לידם רק ביום 6.5.99. דא עקא, טענה זו אינה מאומתת בתצהיר כנדרש על פי תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ואינה מפרטת את נסיבות העיכוב בהעברת ההחלטה. בנסיבות אלה נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.
הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים בסך 2000 ש"ח.
ניתנה היום, ו' תמוז תשנ"ט (20.6.99).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99036120.
A02