בש"א 6844/14 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. עזבון מוחמד נימר דיב מלחם ז"ל

1.

לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בת"א 15284-04-13 (שלום –עפולה) לבית משפט השלום בחדרה.

2.

תחילתו של עניין בשנת 2011 עת הגישו המשיבים 8-1 (להלן – התובעים ) תובענה נזיקית לבית משפט השלום בחדרה (ת"א 47028-03-11) (להלן –

ההליך הראשון ). הרקע להליך הוא מותו הטרגי של המנוח במהלך ביצוע עבודות במסגד בישוב זרזיר (עיזבון המנוח הוא המשיב 1. במאמר מוסגר יוער, כי ציון העיזבון כבעל דין בהליך נושא הבקשה הוא פגום. זאת, משום שעיזבון אינו אישיות משפטית. ראו, רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון , פיסקאות 7-5 (28.5.2012)). המשיבים 8-2 הם אלמנתו, אימו וילדיו של המנוח. בישיבת קדם המשפט הראשונה בהליך הראשון הועלתה טענת חוסר סמכות מקומית ואילו התובעים התנגדו לטענה זו, והיא נדחתה. בית משפט השלום בחדרה קבע כי קיימת זיקה פורמלית, שכן למבקשת, שהיא חברת ביטוח, סניפים בכל רחבי הארץ. משכך, המשיך ההליך הראשון להתברר בבית משפט השלום בחדרה, במסגרתו התקיימו שני דיונים, הוגשו תצהירי עדות ראשית, ואף נקבעו מועדים לשמיעת ראיות. בשלב זה, הגישו התובעים בקשה למחיקת התובענה ללא צו להוצאות. התובעים נימקו את הבקשה במצבם הכלכלי הקשה וברצונם "לכלכל את צעדיהם בכל עניין התביעה" (ראו, סעיף 3 לבקשה למחיקת ההליך הראשון מיום 16.1.2013, נספח י"ב לבקשה). ביום 25.2.2013 נעתר בית משפט השלום בחדרה לבקשת המחיקה. עם זאת, נקבע כי תנאי להגשת תובענה חדשה לבית משפט כלשהו, בגין האירועים נושא ההליך הראשון, הוא כי התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 3,000 ש"ח. ביום 27.2.2013, יומיים לאחר שנמחק ההליך הראשון, הודיעו התובעים ליתר בעלי הדין כי בכוונתם להגיש תובענה חדשה, ואף ביקשו כי אלה יוותרו על ההוצאות שנפסקו לטובתם. ואומנם, ביום 9.4.2013 הגישו התובעים את התובענה נושא הבקשה דנא לבית משפט השלום בעפולה (להלן – ההליך החדש ).

3.

המבקשים טוענים כי הגשת ההליך החדש לבית משפט השלום בעפולה, כחודש וחצי בלבד לאחר שנמחק ההליך הראשון, מהווה ניסיון חסר תום לב מצד התובעים לבחירת מקום ההתדיינות ( Forum Shopping ). זאת, מתוך כוונה שהמותב אשר ידון בתביעתם לא יהיה אותו מותב בבית משפט השלום בחדרה, שעל פי הנטען, הצביע על בעיות בהוכחת התובענה. לדברי המבקשים, התובענה שהוגשה במסגרת ההליך החדש זהה לחלוטין לזו שהוגשה בהליך הראשון. בנסיבות אלה, סבורים המבקשים כי פתיחת ההליך החדש בערכאה שונה מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט, ומובילה לבזבוז זמן שיפוטי ולהוצאות מיותרות. זאת, בפרט נוכח השלב הדיוני אליו הגיע ההליך הראשון כמתואר לעיל.

4.

התובעים מתנגדים לבקשה. הם שוללים את טענות המבקשת בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט, ומסבירים כי ביקשו למחוק את ההליך הראשון משיקולים ענייניים, וביניהם: (1) היעדר זיקה מהותית של התובענה לבית משפט השלום בחדרה, והתקיימות מירב הזיקות, לרבות מקום האירוע נושא התובענה ומגורי העדים, במחוז צפון; (2) ההחלטה למחוק מהתובענה את אחת הנתבעות; (3) הכוונה להגיש הליך מקביל נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה; (4) הרצון להוסיף ראיות נוספות, לרבות חוות דעת מומחה. כמו כן, התובעים טוענים כי שתי התובענות אינן זהות. לדבריהם, מההליך החדש נגרעה אחת הנתבעות ונוספה במסגרתו נתבעת חדשה, והתובענה בהליך החדש נסמכת על טענות וראיות נוספות. בנוסף, דוחים התובעים את הטענה כי לבית משפט השלום בחדרה יש עדיפות בניהול התובענה, ומציינים כי בית המשפט שם לא שמע ראיות ולא נתן כל החלטה מהותית. לטענתם, מאחורי הבקשה דנא עומד ניסיון של המבקשת לסרבל את הדיון וליצור סחבת מיותרת. התובעים מוסיפים וטוענים, כי מן הראוי לדחות את הבקשה לאור השיהוי המשמעותי בהגשתה, כשנה וחצי לאחר שנפתח ההליך החדש. כן נטען, כי מאזן הנוחות ומירב הזיקות של התובענה נוטים בבירור לטובת הותרת הדיון בבית משפט השלום בעפולה. לדברי התובעים, מאחר שההליך הראשון נמחק, הרי שהם היו רשאים להגיש את התובענה בכל בית משפט אשר לו קנויה סמכות מקומית. לבסוף נטען, כי ממילא דין הבקשה להידחות, שכן לא ניתנה הסכמת בית משפט השלום בעפולה להעברת מקום הדיון, כנדרש על פי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח מחודש], התשמ"ד-1984. המשיבים 10-9 והמשיבה 13 הודיעו כי הם מסכימים לבקשה, והמשיב 12 הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. חרף החלטת המשנָה לנשיא מ' נאור מיום 19.10.2014, עד למועד זה לא התקבלה עמדת המשיב 11.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובחומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות . זאת, אך בשל העובדה כי הבקשה דנא הוגשה בשיהוי ניכר, כשנה וחצי לאחר שהוגש ההליך החדש, ולאחר שהתקיימו בבית משפט השלום בעפולה שתי ישיבות קדם משפט. בהקשר זה, איני מקבל את טענת המבקשת, כי בנסיבות העניין לא ניתן היה להגיש את הבקשה מוקדם יותר. על המבקשת היה להגיש את הבקשה דנא תוך זמן קצר לאחר שהוגש ההליך החדש. כידוע, "המבקש את העברת הדיון ישכים ויזדרז בהגשת בקשתו, שאם יאחר ללא טעם סביר, תידחה בקשתו מחמת האיחור" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 88 (מהדורה שביעית, 1995); ראו גם, בש"א 3612/99 מרכז רפואי שערי צדק נ' עזבון המנוח חיים חדד ז"ל (20.6.1999)).

6.

איני יכול שלא להתייחס לדרך ההתנהלות של התובעים בהליכים נושא הבקשה דנא. בהקשר זה אציין, כי בתשובתם לבקשה, עושים התובעים כל אשר לאל ידם על מנת לטעון כי מירב הזיקות של התובענה הן לבית משפט השלום בעפולה. ואומנם, דומה כי בכך צודקים התובעים. ואולם, קשה להתעלם מהעובדה שהתובעים הם שבחרו להגיש את ההליך הראשון לבית משפט השלום בחדרה, אך בשל קיומה של סמכות פורמלית לאותו בית משפט. נסיבות אלה מעלות חשש כבד כי התובעים מתנהלים באופן טקטי תוך ניצול כללי הסמכות המקומית. זאת, בניסיון להשיג יתרון דיוני או מהותי כלשהו על ידי בחירה של מקום ההתדיינות ( Forum Shopping ) (ראו, בש"א 4634/14 שומרה חברה לביטוח נ' סלאמה , פיסקה 4 (15.7.2014); אבישי אדד שימוש לרעה בהליכי משפט - הגנה דיונית מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות 172-170 (2013)). זאת ועוד, התובעים טענו בתשובתם, כי לאחר שעיינו בתצהיר של אחת הנתבעות התברר להם כי התביעה נגד גורם זה תידחה בהיעדר כל אחריות מצידו, וכי זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות שעמדו מאחורי ההחלטה לדרוש את מחיקת ההליך הראשון. אלא, שעיון בחומר המונח לפניי מעלה, כי טענה זו לא הוצגה על ידי התובעים עת ביקשו למחוק את ההליך הראשון בבית משפט השלום בחדרה, כמפורט בפיסקה 2 לעיל. ברי, כי גם בכך יש טעם לפגם. מסקנתי היא כי בנסיבות המתוארות יש בהתנהלות התובעים משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ואופן התנהלותם הובילה ל ריבוי התדיינויות ולבזבוז משאבים שיפוטיים. אילו הבקשה דנא הייתה מוגשת במועד, בהחלט ייתכן שההליך היה מועבר לחדרה.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. נוכח התנהלות המשיבים 8-1 כמתואר, עליהם לנמק עד ליום 22.11.2014 מדוע לא יוטלו עליהם הוצאות לטובת אוצר המדינה.