הד"פ 14439-10-24 הד"פ 14439-10-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון ב-תת"ע 12297-07-24 מבית משפט השלום לתעבורה בנוף-הגליל – נצרת לבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר בבאר-יעקב וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בנוף-הגליל – נצרת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל יכולתו המוגבלת להתנייד נוכח נכותו. המבקש לא ציין בבקשתו מהי נכותו וכיצד היא מקשה על הגעתו לבית המשפט נוף-הגליל – נצרת, אולם ציין כי הגיע לדיון, אשר בוטל, בבית המשפט נוף-הגליל – נצרת, ביום 1.10.2024, בעזרת סיוע מבני משפחתו.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 18.3.2025 והמבקש הודיע, בהודעתו לבית משפט זה מיום 13.10.204, כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מצהיר כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה, מבחינתו של המבקש, בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בנוף הגליל – נצרת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.