הד"פ 25856-08-26 הד"פ 25856-08-26

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת הדיון בת"פ 90015-06-26 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בבאר שבע.

2.המבקש מתגורר בירוחם ומבקש להעביר את מקום הדיון בהליך מושא בקשתו לבית משפט השלום בבאר שבע, בו מתנהל הליך אחר שהגיש לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (ה"ט 5218-09-26). המבקש מטעים כי ברצונו לנהל את שני ההליכים באותו בית משפט, ומכאן בקשתו.

3.כעולה מהבקשה ומעיון בתיק בית המשפט, הקראת כתב האישום בת"פ 90015-06-26 נקבעה ליום 10.11.2026 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינו של המבקש לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה, משלא הוצג טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. אוסיף, כי עיון בתיק בית המשפט מלמד כי ההליך בה"ט 5218-09-26 בא בינתיים אל סיומו, באופן השומט את הטעם המרכזי להעברת מקום הדיון, עליו נשענה בקשת המבקש.

5.אשר לבקשה להעברת הליך נוסף (תנ"ז 20926-09-26), שנכרכה בבקשה זו – בקשה זו הועלתה מבלי שצורפו לה בעלי הדין הרלוונטיים ומבלי שהוצגו טעמיה. בשים לב לשוני המהותי בינה לבין הבקשה העיקרית ולשיקולים שיש לשקול בגדרי כל אחת מהן – אין זו האכסניה המתאימה להכריע בה. מבלי לנקוט עמדה לגוף הבקשה, פתוחה לפני המבקש הדרך להגיש בקשה נפרדת וסדורה להעברת ההליך האמור.