החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

הד"פ 68520-11-24 הד"פ 68520-11-24

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
תעבורה · העברת מקום דיון בהליך תעבורהבקשה להעברת דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט

הבקשה עסקה בהעברת דיון תעבורה מירושלים לחדרה בשל מגורי המבקשת בפרדס חנה. בית המשפט דחה את הבקשה, משום שהמבקשת מתכוונת לכפור בעובדות והצורך בשמיעת ראיות ועדי תביעה, כולל גורמי אכיפה, גובר על נוחותה.

העובדות

המבקשת מתגוררת בפרדס חנה ומתקשית להגיע לבית המשפט לתעבורה בירושלים בשל המרחק. הקראת כתב האישום נקבעה ליום 11.12.2024, והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור באישומים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר דיון בתיק תעבורה מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לבית המשפט בחדרה, בשל מרחק מגורי הנאשמת, כאשר היא מתכוונת לכפור בעובדות כתב האישום?

הלכות

  1. 1

    כאשר נאשם מבקש העברת דיון ואינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה, והעברה במקום שבו הנאשם כופר תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.

    ״העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אי הנוחות של הנאשם בהגעה לבית המשפט אינה מספיקה כדי להצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית, כשהנוחות מול נוחות עדי התביעה.

    ״לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעיף 78
  • עדי תביעה
  • סמכות מקומית
  • בית משפט השלום לתעבורה
  • חריגים ויוצאי דופן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

הד"פ

68520-11-24

לפני:

כבוד השופטת

גילה

כנפי-שטייניץ

המבקשת:

אסנת קריסמן

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקשת:

בעצמה

החלטה

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 8602-11-24 מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לבית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בפרדס חנה וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה בירושלים בשל המרחק הרב ממקום מגוריה.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 11.12.2024 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינה של המבקשת לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

ניתנה היום, כ"ז

חשוון תשפ"ה (28 נובמבר 2024).

גילה כנפי-שטייניץ שופטת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1כאשר נאשם מבקש העברת דיון ואינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה, והעברה במקום שבו הנאשם כופר תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.
  2. 2אי הנוחות של הנאשם בהגעה לבית המשפט אינה מספיקה כדי להצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית, כשהנוחות מול נוחות עדי התביעה.