ה"ד 28403-08-24 ה"ד 28403-08-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"א 12476-03-24 מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבית משפט השלום בבית שאן. מדובר בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת 1 (להלן: המבקשת), לפיצויים בשל נזקי גוף מתאונת דרכים.

2.בבקשה נטען כי עובר להגשת התביעה, הוגשו על ידי המשיב שתי תביעות קודמות בבית משפט השלום בבית שאן, שנמחקו שתיהן מחוסר מעש (ת"א 16331-04-20 ות"א 1744-11-20). בהליך השני, שנמשך כשנתיים וחצי עד למחיקתו, מונו שני מומחים רפואיים; הצדדים הגישו תחשיבי נזק; ובית המשפט הציע לצדדים הצעת פשרה – שנדחתה על ידי המבקשת. המבקשת טענה כי בנסיבות כאלה , ככלל, הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב בו נמחקה התביעה הקודמת (בהתאם לתקנה 41(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). בהתאם לגישתה בית משפט השלום בבית שאן היא בעל מירב הזיקות להמשיך לדון בתביעה מהמקום בו הופסקה התביעה הקודמת.

עוד נטען כי התאונה נושא התובענה אירעה במחוז צפון; כי העדים הפוטנציאלים מתגוררים באזור הצפון; כי שני המומחים שכבר מונו מתגוררים בצפון; וכי גם המשיב הוא תושב סח'נין. מנגד, לבית משפט השלום בתל אביב-יפו זיקה פורמאלית בלבד לעניינים נושא התביעה. לאור האמור, נטען כי מבחני מאזן הנוחות ומירב הזיקות תומכים בהעברת הדיון לבית משפט השלום בבית שאן.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת להעברת ההליך לבית משפט השלום בבית שאן, נוכח העובדה שיש לו סמכות מקומית. בנוסף נטען כי בעקבות מחיקת ההליכים הקודמים, פיטר המשיב את בא-כוחו הקודם; ובא-כוחו הנוכחי – שמשרדו באזור המרכז – הגיש את התביעה מחדש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בהתאם לזכותו לבחור את מקום הדיון ועל פי כללי הסמכות המקומית.

עוד מוסיף המשיב כי בהליכים הקודמים הגיש בא-כוחו תחשיב נזק בשיעור נמוך משמעותי מתחשיב הנזק של בא-כוחו הנוכחי, ועל בסיס תחשיב זה – ניתנה הצעת הפשרה. בשל כך, לעמדתו, מוטב כי התיק ידון בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שידון בתיק "בידיים נקיות ובבחינת הנזק מחדש".

4.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

5.ככלל, הזכות לבחור היכן יתנהל ההליך היא של התובע, הכפוף לכללי הסמכות המקומית בלבד. עם זאת, חרף קיומה של סמכות מקומית, נתבע יכול לבקש להעביר את מקום הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט. בבחינת בקשה כזו נבדקת שאלת מאזן הנוחות, כאשר על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. לפיכך, טענת המשיב לפיה ישנה סמכות מקומית לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, אינה מעלה או מורידה לעניין הבקשה דנן.

עיון בטענות הצדדים מעלה קיומה של זיקה מהותית של התביעה לבית משפט מחוז הצפון. כך, התאונה נושא ההליך אירעה בצפון – שם גם התאשפז המבקש לאחר התאונה. מקום מושבם של העדים הפוטנציאליים אף הוא באזור הצפון. גם המומחים שהגישו את חוות דעתם במסגרת הליך קודם מתגוררים באזור הצפון, וחוות דעת אלה הוכרו כמחייבות גם במסגרת ההליך בבית משפט השלום (ראו החלטה מיום 9.6.2024). לבסוף, גם המשיב עצמו מתגורר באזור הצפון.

מנגד, לבית משפט השלום בתל אביב-יפו יש אמנם סמכות מקומית, אולם הזיקות שלו לאירועים נושא התביעה הן פורמאליות בלבד. הסמכות המקומית של בית משפט זה נובעת ממקום מושבה של המבקשת, וזיקה נטענת נוספת נובעת ממקום משרדו של בא-כוחו הנוכחי של המשיב. במקרים כאלה – כאשר הסמכות המקומית נובעת מקיומם של סניפים רבים של הנתבעת ברחבי הארץ, גוברת בהתאם לפסיקה נטיית בית המשפט להעביר את הדיון לבית משפט שהזיקות שלו לאירועים הן מהותיות יותר. עוד נקבע כי אין ליתן משקל רב למקום מושבו של בא-כוח אחד הצדדים (ראו: בש"א 2776/24 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 5 (30.4.2024)).

מעבר לכל אלה, יש להביא בחשבון במקרה דנן את ההליכים הקודמים שהתנהלו בבית משפט השלום בבית שאן, שאחד מהם גם התקדם באופן ניכר. בניגוד לעמדת המשיב, אני סבורה כי הליך זה מהווה טעם המכביד על המשיב המבקש עתה לנהל את התביעה בבית משפט אחר. אף שככלל התובע הוא "אדון לתביעתו", הוא אינו זכאי לבחור לעצמו פורום אחר ומותב חדש לאחר שתביעה קודמת שלו נמחקה בשל מחדליו שלו בשלב מאוחר. דווקא הותרת הדיון בבית המשפט בבית שאן תהיה יעילה והוגנת יותר, והיא תאפשר להמשיך ביתר קלות את הדיון מהמקום אליו הגיע (ראו: בש"א 7047/23 מנור א.ד בניין והשקעות בע"מ נ' חליווה, פסקה 14 (14.12.2023)).

6.אשר על כן, הדיון בת"א 12476-03-24 יועבר לבית משפט השלום בבית שאן. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך 750 ₪.