הש"א 5945-23 הש"א 5945-23

כפי שצוין בהחלטות קודמות שניתנו בהליכים שיזם המבקש, דרך ההשגה על החלטה הנסבה על בקשת עיון שהוגשה מכוח תקנה 4 לתקנות העיון בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), היא במסגרת הליך אזרחי (ראו: הש"א 266/23 רוגוזניצקי נ' מדינת ישראל (7.3.2023); ע"פ 945/23 פלוני נ' מדינת ישראל (13.3.2023); ער"פ 2581/23 פלוני נ' מדינת ישראל (20.4.2023); כן ראו: בש"א 10092/17 צרניק נ' מדינת ישראל (1.2.2018) (להלן: עניין צרניק)). אף במקרה הנדון ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג נסבה על בקשת העיון שהגיש מכוח תקנה 4 לתקנות העיון, ומשכך, דרך ההשגה על ההחלטה היא במסגרת הליך אזרחי, כפי שציין המזכיר המשפטי בהודעתו מושא ההשגה.

אציין כי העובדה שהעיון דרוש למבקש, לטענתו, לצורך הגנתו בהליך פלילי אחר המתנהל בעניינו אין בה כדי לשנות ממסקנתי. אמנם, בעניין צרניק נקבע כי במקרה שבו בעל דין בהליך פלילי מבקש לעיין בתיק המתנהל בעניינו, מכוח תקנה 3 לתקנות העיון, הרי שהשגה הערעורית על החלטה שלא להתיר עיון כאמור תידון אף היא כהליך פלילי (ראו: עניין צרניק, פסקה 13). ואולם, בהקשר זה הודגש כי במקרה זה "האינטרס של יוזם ההליך הערעורי אינו נובע מהעיקרון הכללי של פומביות הדיון, אלא המדובר באינטרס פלילי ממשי של צד להליך ואף לצורך הוכחת חפותו במשפט" (ההדגשה הוספה). כלומר, בעניין צרניק הודגש כי השגה ערעורית על החלטה לעיין בתיק תידון כהליך פלילי כאשר מבקש העיון הוא צד להליך הפלילי בגדרו מוגשת בקשת העיון ובהתאם לתקנה 3 לתקנות העיון.

לעומת זאת, כאשר מבקש העיון אינו צד להליך הפלילי בו מבוקש העיון, הרי שבקשת העיון שהגיש נדונה לפי תקנה 4 לתקנות העיון, והוא נחשב כ"צד שלישי" להליך העיקרי. במקרה זה, אף אם למבקש העיון קיימת זיקה מעורבת להליך, נקבע כי ההשגה הערעורית על החלטה שלא לאפשר לו לעיין בתיק תידון במסגרת הליך אזרחי (ראו: עניין צרניק, פסקה 14). נראה כי טענת המבקש כי העיון בהליך נדרש לו לשם הגנה בהליך פלילי שמתנהל נגדו באה בגדר "זיקה מעורבת להליך", ומשכך, כאמור, יש לדון בהשגתו על החלטה בבקשתו לעיון בתיק כהליך אזרחי.

אשר על כן, השגת המבקש על החלטת המזכירות נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.