מ"ח 259/21 עתניאל מדאר נ. מדינת ישראל

מונחת לפני בקשה למשפט חוזר.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, ונגזרו עליו, בין השאר, 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל. ברקע – היותו של המבקש מהנדס קונסטרוקציה, שבדק גופי תאורה באולם אירועים ומסר לאחר הבדיקה אישור לפיו גופי התאורה אינם מהווים סכנה. למרבה הצער, בעת שהתקיים אירוע באולם קרס אחד מגופי התאורה – שלא היה תקני ושפורט באישור שנתן המבקש – וגרם למותה של אחת ממשתתפות האירוע ולפציעתם של 17 אנשים נוספים. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על פסק הדין נדחה, וכך גם בקשה למתן רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה.

בבקשה למשפט חוזר וב"תוספת טיעונים" שצורפה אליה שב המבקש ופורט את טענותיו בהליכים הקודמים. בבקשה למשפט חוזר הוא מחדד מספר טיעונים שמצדיקים, לשיטתו, לערוך משפט חוזר, ובין השאר: אי-מתן משקל מספיק בערכאות קמא לכותרת כתב האישור שנתן המבקש ולמהותו, וטענות בדבר ראיה חדשה שביקש להגיש בבית משפט השלום לאחר הכרעת הדין, ולא קיבל את האישור לכך. דא עקא, כל הטענות הללו נדונו בערכאות קמא ונדחו לגופן. הטענות בדבר האישור שנתן המבקש ותפקידו כמהנדס קונסטרוקציה, על המגבלות והחובות הכרוכות בו, לובנו באריכות במהלך הדיונים ובפסקי הדין שניתנו. גם הבקשה להגיש ראיה מסוימת נדונה בהרחבה, ונדחתה בעיקר מן הטעם שאין בה כדי לשנות את תוצאות המשפט. בבקשה למשפט חוזר לא הוצגו כל נתון או טענה שלא נדונו ונדחו בהליכים הקודמים.

סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מונה ארבעה מקרים שבהם ניתן להורות על עריכתו של משפט חוזר, ומקרה זה אינו נמנה עמם. המשותף לאותם מקרים הוא מניעת עיוות דין, בעיקר על סמך חומר חדש שנוגע לשורש וליבת ההכרעה, באופן שעשוי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנאשם. ברם, מטרתו של משפט חוזר אינה לערוך ערעור נוסף, במקרה שבו הנאשם לא השתכנע מפסקי הדין שניתנו בהליכים שהתקיימו (ראו למשל מ"ח 7182/19

פלוני נ' מדינת ישראל (14.11.2019)). טענות המבקש מתרכזות, בעיקרן, בניתוח העדויות שנשמעו בבית משפט השלום וביתר הראיות שהוצגו בו, דהיינו מדובר בטענות שאופיין ערעורי מובהק.

הבקשה למשפט חוזר נדחית אפוא. ממילא מתייתרת ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצידה.