מ"ח 4678/08 פליקס סיגל נ. מדינת ישראל

המבקש ממאן להשלים עם החלטתי מיום י"ג באייר התשס"ח (18.05.08) שלא לקיים בעניינו משפט חוזר.

אזכיר בתמצית את פרטי הפרשה: בית-משפט השלום בתל-אביב הרשיע את המבקש בעבירות של איומים וקבלת דבר במרמה. המבקש חזר בו מערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי, וזה נדחה. בעקבות כך, הגיש המבקש בקשה לקיומו של משפט חוזר, מכוח סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (מ"ח 539/08). לבקשתו צרף המבקש תצהיר של אחד – שמעון עשור, לפיו חבר עשור למתלונן כדי להעליל על המבקש, וזאת בניסיון לגבות ממנו חוב קודם. כאמור, דחיתי את הבקשה נוכח העובדה שהראיות החדשות עליהן היא נסמכה, לא עמדו בדרישת האמינות הלכאורית. זאת, בין היתר, בשל הסברו התמוה של עשור באשר להחלטתו ליטול אחריות על מעשיו באיחור כה רב, ובשל סתירות שעלו בין התצהיר לבין גרסתו של המבקש ודבריהם של עדי התביעה והחיזוקים להם, שנמצאו אמינים על-ידי בית-המשפט.

לבקשה זו שבפני צרף המבקש תצהיר משלים מטעם אותו עשור, ובו פרטים נוספים באשר למה שאירע לכאורה, בהם נסיבות יצירת החוב האמור שמקורו בתאונת דרכים קלה בה היה מעורב המבקש, וכן הסבר באשר לסתירה שעלתה מהתצהיר הקודם, המבהיר כי בשיחתו עם המתלונן, דיבר עשור רוסית במבטא רוסי "אמיתי" ולא בעברית במבטא רוסי, כפי שהשתמע. לטענת המבקש, הדבר יוצר בקשה חדשה המצדיקה דיון חוזר בעניינו.

עיינתי בבקשה הנוספת ובנספחיה ולא מצאתי עילה לשנות מהחלטתי, באשר התצהיר המשלים אינו יוצר תמונה עובדתית חדשה המעלה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין. לא זו אף זו, מתשובת היועץ המשפטי לממשלה התברר כי המבקש לא התייצב לשאת בעונשו ביום כ"ג באייר תשס"ח (28.5.08), על-אף שבקשתו לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בבקשה, נדחתה. בכך הוסיף המבקש חטא על פשע, שכן לא רק שהעסיק את מערכת המשפט, העמוסה לעייפה, בבקשה זו שמוטב לולא הייתה מוגשת, אלא שגם עשה דין לעצמו תוך זלזול בהחלטות בית-המשפט. עם התנהלות זו אין להשלים, ועל כן החלטתי להשית על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח.