מ"ח 4678/08 פליקס סיגל נ. מדינת ישראל

בקשה זו, שהועברה לטיפולי על ידי נשיאת בית-משפט זה, עוסקת בעניינו של מי שהורשע בעבירות איומים וקבלת דבר במרמה, בגינן נגזרו לו מאסר בן שנה, שתי תקופות מאסר על-תנאי, והוא חיוב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. בבקשה שלפני עותר המבקש להורות על עריכת משפט חוזר בעניינו, וכן לדחות את מועד ריצוי עונשו עד שתוכרע בקשתו לקיומו של משפט חוזר. יודגש, כי זוהי בקשתו השנייה מאותו סוג, והיא מוגשת לאחר שהבקשה הקודמת נדחתה על-ידי ביום י"ג באייר התשס"ח (18.05.2008), הואיל ולא מצאתי כי התצהירים עליהם נסמכה ניחנו באמינות לכאורית, המקימה עילה להיעתר לבקשה.

בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1957, המורה כי תגובת היועץ המשפטי לממשלה תימסר בתוך תשעים ימים מיום המצאת הבקשה למשפט חוזר, תוכרע עתה אך הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. דינה של בקשה זו – אומר כבר עתה – להידחות.

כשם שחזר ופסק בית-משפט זה, אין בהגשת בקשה למשפט חוזר עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, אלא בנסיבות יוצאות דופן ( ע"פ 925/02

דותן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.10.2002); מ"ח 6835/05

חג' יחיא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.7.2005); מ"ח 8158/06

כהן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.11.2006); מ"ח 3633/08 אליטוביץ' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 07.05.2008)). הואיל והבקשה הנוכחית אינה כוללת ראיה חדשה, אלא תצהירים משלימים המבקשים להוסיף על הראיות שנכללו בבקשה הקודמת, אינני סבור כי היא מצדיקה סטייה מהכלל הנוהג.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לשאת בעונשו כקבוע בהחלטתי מיום י"ג באייר התשס"ח. בשולי הדברים אציין, כי מבלי לקפח את זכויות המשיבה ככל שאלו נובעות ממסגרת הזמנים הקבועה בתקנות, הרי שככל שיעלה בידיהם של באי-כוח היועץ המשפטי לממשלה להקדים ולמסור את תגובתם לבקשה, כן ייטב.