מ"ח 5165/01 יוסף נוף נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.לפניי בקשה לקיום משפט חוזר בעניינו של המבקש שהורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"פ 4047/98 בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות (סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-), מעשי סדום (סעיפים 347(ב) ו345-(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-) ובריחה ממשמורת חוקית (סעיף 257(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977-).

2.בבקשתו, מציין המבקש שני נימוקים בגינם יש, לטענתו, להורות על קיומו של משפט חוזר. ראשית, הוא טוען כי נתגלה חומר ראיות חדש השופך אור על הפרשות בהן היה מעורב ואשר יש בכוחן לשנות את פסק הדין. שנית, הוא טוען כי ההרשעה מהווה עיוות דין.

3.מבלי שאדרש לגופן של טענות המבקש דין הבקשה להימחק. סעיף 31(א) רישא לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- קובע לאמור:

"נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה: ...".

...

דא עקא, וכעולה מעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ערעורו של המבקש על פסק דינו האמור של בית המשפט המחוזי תלוי ועומד בפני בית משפט זה (ע"פ 5033/00). בעובדה זו יש כדי למנוע הדיון בבקשה למשפט חוזר, שכן עניינו של המבקש טרם נפסק סופית (ראו: בש"פ 1405/93 אריק בן חמו נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

בנסיבות אלה הבקשה נמחקת.