ע"א 10283/03 יצחק בריל נ. מריםצ גליבטר

בעלי הדין היו מעורבים בשתי עסקאות מקרקעין. הצד השווה לשתי העסקאות הוא שבחוזי המכר נרשמו סכומים נמוכים במידה ניכרת מאד מן התמורה ששולמה בפועל. בין הצדדים להסכמים נפל סכסוך שהובא להכרעה בפני בית המשפט המחוזי בגדרן של שתי תביעות. בסופו של יום חויב המערער לשלם למשיבים 1 ו-2 (המערערים שכנגד) סכום העולה על 700,000 ש"ח. מסיבות שונות מוגבלים הערעור והערעור שכנגד לחלק מן הצדדים שהשתתפו בשתי העסקאות – המערער והמשיבים 1 ו-2. יצוין, כי המערער ומי שהייתה אשתו (משיבה 16) יחד עם המשיבים 1 ו-2 היו הקונים בשתי העסקאות. המשיבים 1 ו-2 קיבלו את הצעתנו לחזור בהם מן הערעור שכנגד.

המערער משיג על ממצאים עובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט קמא. המקרה הנוכחי איננו נמנה על המקרים בהם ערכאת הערעור תתערב בקביעות עובדתיות. אכן, הערכאה הדיונית התקשתה בכל הנוגע להיבט העובדתי של המחלוקת, אך הדבר נובע מן החטא המקורי של בעלי הדין שערכו עסקאות שפרטיהן תוארו במכוון בכתב בצורה הסוטה מן האמת. מכל מקום, התברר כי כספים ששולמו על ידי המשיבים 1 ו-2 כחלק מן התמורה מצאו את דרכם לכיסו של המערער, בלא שניתן על ידו הסבר מספק כיצד קרה הדבר, אף שהוא היה אחד מן הקונים בצד משיבים אלה. לא מצאנו יסוד להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי שעל המערער להחזיר למשיבים 1 ו-2 את כספי התמורה שהגיעו לידיו.

הערעור והערעור שכנגד נדחים. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ש"ח.