ע"א 10652/06 נחום שאול מישקובסקי נ. כונס נכסים הרשמי

לפני בקשה מטעם המערערים לביטול החלטתי לדחיית ההליך בהעדר הפקדת ערבון,

להמרת ערבון ולחילופין להפחתתו.

1.

בפסק דינו של

בית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה בקשת המערערים להכריז עליהם פושטי רגל. ביום 24.12.06 הגישו המערערים ערעור על פסק הדין. למערערים נשלחה הודעה בדבר הפקדת ערבון בסך של 10,000 ₪. המערערים לא הפקידו את הערבון במועד שנקבע, ולפיכך, ביום 11.2.07 נשלחה אליהם הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה בפני הרשם ביום 18.2.07. משלא הופקד ערבון בתוך המועד האמור, בהחלטתי מיום 26.2.07 נדחה ההליך בהעדר הפקדת ערבון. ביום 28.2.07

הוגשה הודעה מטעם המערערים אשר במסגרתה נטען כי הם הגישו בקשה להמרת ערבון ביום 18.2.07. נוכח האמור, בהחלטתי מיום 19.4.07 התבקש המשיב להביע עמדתו לעניין ביטול החלטתי לדחיית ההליך וכן לעניין בקשת המערערים להמרת ערבון. המשיב מתנגד לשתי הבקשות. אדון תחילה בבקשה לביטול החלטתי מיום 26.2.07.

2.

רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נדחה עקב אי הפקדת ערבון והדרך הדיונית הראויה לבקש זאת הינה באמצעות הגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ירון אלמלם , תק-על 2006(2), 4479). כאמור, הבקשה שלפני הוגשה זמן קצר לאחר שהחלטתי בדבר דחיית ההליך ולפיכך הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד. השאלה היחידה שנותר לדון בה, היא, אם כן, היא האם בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשה.

לצורך בחינת תוצאותיו של מחדל דיוני יש לבחון את מכלול האינטרסים המעורבים בעניין (ראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). בקשה מסוג זו שלפני תתקבל מקום בו מתברר שלמחדליו של המבקש יש הסבר מניח את הדעת, כאשר לצורך כך נבחן הן הסברו של המבקש למחדל, הן השלכת קבלת הבקשה על בעל הדין שכנגד והן השלכת הבקשה על אינטרס הציבור. בבחינת הבקשה אף יש להתחשב בכך שסמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת ערבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שימוש רק כשהנסיבות מצדיקות זאת (ראו: ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865).

3.

בענייננו, יש ממש בטענת המשיב לפיה המערערים התעלמו מההתראה על רישום ההליך לדחייה ואף לא טרחו למסור כל הסבר מניח את הדעת למחדליהם. אכן, מבדיקה עם המזכירות עולה כי המערערים הגישו בקשה להמרת ערובה ביום 18.2.07, בקשה אשר נדחתה מהמרשם מטעמים שונים, ובכלל זה העדר תגובות מטעם יתר בעלי הדין. ברם במסגרת הבקשה לא התכבדו המערערים והבהירו מדוע לא הוגשה על ידם הבקשה בתוך המועד שנקבע להפקדת הערבון. חרף האמור, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, בשים לב לכך שעסקינן בערעור המוגש בגין דחיית בקשת המערערים להכריז עליהם כפושטי רגל, אשר יש להניח כי השלכותיו על המערערים הינן כבדי משקל, וכן בהתחשב בכך שהבקשה שלפני הוגשה זמן קצר לאחר שהומצאה למערערים ההחלטה על דחיית ההליך, איני סבורה כי ראוי לדחות את הבקשה. אוסיף, כי דחיית ההליך שבכותרת נעשה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת המשיב, ומכאן שלא הוכח כי המשיב הסתמך על האיחור שחל בהגשת הבקשה להמרת ערבון או שנגרם לו נזק עקב כך. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, האינטרס של המערערים כי ההליך יישמע לגופו גובר על האינטרס של המשיב לדחיית ההליך. אוסיף, כי ברגיל ראוי היה לחייב את המערערים הוצאות המשיב, אולם בשל טיב ההליך אמנע מכך.

4.

אשר לבקשה להמרת ערבון. לטענת המערערים, בקופת המשיב קיים סכום של למעלה מ- 30,000 ₪ אשר שולם על ידם בהתאם להוראות צו הכינוס, וכי סכום זה יכול לשמש להבטחת הוצאותיו של המשיב בהליך שבכותרת. המערערים מוסיפים ומציינים כי אם יתקבל ערעורם, ממילא הם לא יחויבו בהוצאות וניתן יהיה להשתמש בכספים אלה לצורך חלוקתם בין הנושים. המשיב מתנגד לבקשה שכן לטענתו, הצעה זו אינה הוגנת כלפי הנושים, אשר לטובתם הופקדו הכספים בקופת פשיטת הרגל בעת שהמערערים נהנו מחסות הליכי פשיטת הרגל בזכות תשלומים אלה. בטרם אחליט בבקשה להמרת ערבון, יבהיר המשיב, תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, מה דינם של כספים המצויים בקופת פשיטת הרגל בעת שנדחית בקשה להכריז על פשיטת רגלו של חייב.