ע"א 10670/05 אישי-ישיר חברה לביטוח בע"מ נ. מוסא אבו עגאג

בפני בקשה למחיקת הערעור על הסף בשל איחור בהגשתו וכן בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. אדון בבקשות אלה כסדרן.

1.המשיב הגיש בבית המשפט המחוזי תביעת פיצויים נגד המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. ביום 13.9.05

ניתן פסק דין במסגרתו נקבעה נכותו הרפואית והתפקודית של המשיב, חושבו הפיצויים בגין ראשי נזק שונים וכן חושבו חלק מהניכויים שיש לנכות מסכום זה. למרות האמור, לא נתנה החלטה אופרטיבית לתשלום פיצויים. זאת, עקב הפער המהותי שהיה קיים בסיכומי הצדדים בעניין סך התשלומים התכופים אשר שולמו למשיב ואשר יש לנכותם מסכום הפיצויים. לאור האמור, קבע בית המשפט, בהחלטתו מיום 13.9.05 כדלקמן:

"לאור העובדה שלא ניתן לחשב, בשלב זה, מהי היתרה שיש לשלם לתובע, לאור האמור בעניין התשלומים התכופים, יערכו ב"כ הצדדים את החישוב, ויפנו בהצעה מוסכמת או בבקשה מתאימה".

2.ב"כ המערערות שלחו לבית המשפט הודעה במטעמן לעניין החשבון אליו הגיעו ביחס לתשלומים התכופים העומדים לניכוי. ב"כ המשיב הגיש לבית משפט פסיקתא, אשר נוסחה באופן חד צדדי, בעניין זה. הפסיקתא נחתמה על ידי בית המשפט ביום 24.11.05 .

3.המערערות הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא ביום 16.11.05 . בפתחה של הודעת הערעור נאמר, כי על הצדדים להעביר לבית המשפט קמא את הנתונים המדויקים בדבר התשלומים התכופים שהוקדמו למשיב על חשבון תביעתו, לצורך עריכת חישוב סופי של הפיצויים, ומתן פסק דין סופי. כמו כן נאמר, כי הודעה כאמור הועברה לבית המשפט המחוזי, אולם טרם ניתן פסק דין סופי.

המשיב הגיש בקשה לדחיית הערעור עקב איחור שחל, לטענתו, בהגשת הערעור. בבקשת המשיב נטען, כי פסק הדין נשוא בקשה, אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 13.9.05, הומצא למערערות, לטענתן, ביום 22.9.05. מכאן, שבהתחשב בפגרת חג הסוכות, המועד האחרון להגשת ההליך חל ביום 4.11.05 ולפיכך הוגש הערעור באיחור של יומיים.

לטענת המערערות, פסק הדין שניתן ביום 13.9.05 אינו פסק דין סופי, שכן לא נקבע במסגרתו סכום פיצויים ואף לא הותוו אמות מידה ברורות אשר על פיהם ניתן היה להגיע באותו שלב לחישוב סופי של סכום הפיצויים. עוד נטען על ידן, שעד עצם היום הזה פסק הדין עדיין אינו סופי שכן טרם נקבעו כל הנתונים הדרושים לכך. מכל מקום, לטענתן, לכל היותר ניתן לראות במועד מתן הפסיקתא מתן פסק דין סופי, ומשכך, לא הוגש הערעור באיחור.

4.דעתי היא, שצודקות המערערות בטענתן, כי בעת מתן החלטת בית המשפט המחוזי ביום 13.9.05 לא סיים בית המשפט את מלאכתו. על פי האמור בפסק הדין, בית המשפט נדרש עדיין להכריע במחלוקת שהיתה בין הצדדים לגבי היקף סכום הפיצויים התכופים שהוקדמו למשיב אשר יש לנכותם מסכום הפיצויים שנפסק. כאמור, בעניין זה הוגשה הודעה לבית המשפט המחוזי על ידי המערערות וכן הוגשה פסיקתא על ידי המשיב. מטענות המערערות עולה, כי הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה באשר לסכום שיש לנכות מסכום הפיצויים. במצב דברים זה, אין לומר כי בית המשפט קבע נוסחא אשר כל שנותר היה לעשות כדי לקבל את התוצאה הסופית הוא רק להציב גורמים שלא היו שנויים במחלוקת. כפועל יוצא, ההחלטה המקורית של בית המשפט לא כללה כל הוראה בדבר מועד תשלום הפיצויים. החובה שחלה על המערערות לשלם קמה רק לאחר שנערך בעניין זה חשבון סופי (ראו: ע"א 7282/01 לירן הנדל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , תק-על 2002(3), 474; ע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חברה לבניה בע"מ , תק-על 2003(1), 1200). יוצא אפוא, שפסק הדין מיום 13.9.05 לא סיים את בירור המחלוקת בין הצדדים, אלא מתן הפסיקתא מיום 24.11.05.

5.למען הזהירות אוסיף, כי גם לו סברתי שביום 13.9.05 סיים בית המשפט את מלאכתו, הרי שבנסיבות העניין, הייתי נעתרת לבקשה להארכת מועד. כאמור, פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים. האיחור הנטען בהגשתו הוא של יומיים בלבד. בנסיבות אלה, משלא ידע המשיב את המועד המדויק בו הומצא פסק הדין למערערות, אין יסוד סביר להניח כי הוא הסתמך על איחור זה וכי נגרם לו נזק עקב הסתמכותו זו (ראו: ברע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת , תקדין עליון 2002(1) 746).

6.אשר לבקשת המשיב להארכת מועד, המשיב ביקש כי המועד להגשת ערעור שכנגד יוארך ב-30 ימים מהמועד שבו יומצא לו ההחלטה בעניין בקשתו לדחות את ההליך על הסף. הבקשה הוגשה בתוך המועד החוקי להגשת הליך. הטעם שניתן לבקשה להארכת מועד הוא קיומו של ההליך בדבר בקשת המשיב למחוק את הערעור על הסף. לטענת המשיב, היעתרות לבקשתו למחוק את הערעור על הסף ממילא היתה מייתרת את הצורך בהגשת ערעור שכנגד. אכן, נוכח הקשר שבין שני ההליכים, קיומה של בקשה למחיקת הערעור על הסף מהווה טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה (ראו: בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל , דינים עליון, כרך סט, 614).

התוצאה היא, שהבקשה לדחיית הערעור נדחית והבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד מתקבלת. המשיב יגיש ערעור שכנגד תוך 30 יום מעת המצאת החלטה זו.