ע"א 10770/06 ניצולת הקרטל בע''מ [לשעבר פיקנטי תעשיות מזון ישרא נ. מדינת

לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את בקשת המערערות ליתן להן ארכה נוספת, בת 60 יום, לצורך תשלום אגרה וכן על פסק דינו של בית המשפט אשר מחק את תביעת המערער בגין אי תשלום אגרה. בבקשה נטען כי מצבן הכלכלי של המערערות אינו מאפשר להן לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. לפי הנטען, המערערות פנו לקרוביהם בבקשה לסייע להן בתשלום האגרה הפקדת הערבון

אולם פניותיהן לא נענו. בתגובתה מיום 28.1.07 הבהירה המדינה כי בנסיבות העניין אין היא מתנגדת לפטור את המערערות מתשלום אגרה וזאת מבלי להביע עמדה באשר ליכולתן הכלכלית או באשר לסיכויי ההליך. המשיבים 7-2, 8, 25 ו-26 התנגדו לבקשה.

2.

אשר לבקשה לפטור מאגרה. תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת כי אין לשלם אגרה בגין:

"בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה".

בהחלטתי מיום 13.6.07 התבקשה עמדת המדינה באשר לתחולת תקנה זו במקרה דנן, כאשר הערעור נסוב על החלטת בית משפט קמא לדחות בקשה למתן ארכה לתשלום אגרה וכן על פסק דין לפיו נמחקת תביעה בהעדר תשלום אגרה. בתגובתה, עמדה המדינה על הספקות המתעוררים בנוגע לפרשנות התקנה הנ"ל אולם נטען על ידה כי בסמכותה ליתן פטור גם כאשר אין מדובר במקרה שהתקנות חלות עליו כלשונן. המדינה חזרה על עמדתה לפיה בנסיבות המקרה דנן יש מקום ליתן פטור מתשלום אגרה גם אם ההליך אינו נכנס לגדר תקנה 20(4) לתקנות ולפיכך שאלת תחולת התקנה בענייננו היא שאלה אקדמית בהליך זה.

לא הובהר על ידי ב"כ

פרקליטות המדינה מנין שואבת המדינה את סמכותה הכללית למתן פטור מאגרה במקרים אשר אינם פטורים מאגרה על פי דין, וזאת במיוחד בשים לב לסעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה לפיו לא ניתן לשנות שיעורה של אגרה (ובכלל זה - לבטלה) אלא בחוק או על פיו. מכל מקום, פרשנות התקנה אינה חד משמעית, ומשהביעה המדינה את עמדתה לפיה יש מקום לפטור את המערערות מאגרה בהליך שבכותרת, ובהתחשב בכך שהמדינה היא זו שלקופתה אמורה האגרה להגיע, יש ליתן לעמדתה זו משקל נכבד (ראו: רע"א 9075/05 עזבון המנוחה לילי לוין ז"ל נ' עירית הרצליה , תק-על 2006(1), 2206). בנסיבות אלה, פטורות המערערות מתשלום אגרה, כמבוקש.

3.

אשר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. אמנם, קביעה לפיה

למערערות יכולת כספית להפקיד ערבון עלולה ליצור "מעגל קסמים" אשר ימנע מהן, בפועל, להשיג על החלטות בית משפט קמא מקום בו נטען על ידן כי חוסר יכולתן לשלם אגרה במועד נבע ממצבן הכלכלי. אולם, בנסיבות העניין יש להתחשב אף בעובדה שגם אם אניח שיש ממש בטענת המערערות לפיה מצבן הכלכלי לא אפשר להן לשלם אגרה במועד בהליך שהתנהל בבית משפט קמא, אין בכך כדי להעיד על יכולתן להפקיד ערבון בהליך שבכותרת, וזאת בשל הפער המשמעותי בין הסכומים השונים (ראו: רע"א 8996/01 אבידור חברה למוצר עץ בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(1), 243). בבקשה שלפני אמנם נטען כי אין באפשרותן לממן אף את סכום הערבון בהליך זה, אולם המערערים לא עמדו בנטל הנדרש להוכיח את חוסר יכולתן הכלכלית. לבקשה צורפו אסמכתאות בלתי מעודכנות (משנת 2003 ו-2004) לגבי מצבה הכלכלי של המערערת 1 בלבד. כמו כן, מנהל החברות, מר משה בדש, הועמד בעבר, על הצורך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי הנטען (החלטת כבוד השופט ר' סוקול מיום 23.9.04), אולם חרף האמור הוא בחר שלא לעשות כן בבקשתו הנוכחית. הוא לא פירט את הכנסותיו והוצאותיו, לא צירף אסמכתאות מעודכנות בדבר מצבו הכלכלי ואף לא הבהיר האם בבעלותו נכסים שיש בהם כדי לסייע לו להפקיד ערבון. אוסיף, כי אף אם אניח כי מצבן הכלכלי של המערערות ומנהלן קשה, איני סבורה שדין הבקשה להתקבל שכן לצורך היעתרות לבקשה יש לאמוד אף את סיכויי ההליך. יודגש, כי ההליך שבפני אינו נסוב על החלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשת המערערות לפטור מתשלום אגרה, אלא על החלטתו שלא ליתן להן ארכה נוספת לתשלומה. על פני הדברים סיכויי ההליך קלושים, שכן כפי שהובהר בהחלטתו המנומקת של בית משפט קמא, למערערות נתנו מספר ארכות לצורך תשלום האגרה. התביעה הוגשה בשנת 2004 ועד ליום מתן ההחלטה, ב-6.11.06, טרם שולמה האגרה. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מערבון. בשים לב לטיב ההליך, להיקפו הצר יחסית וכן לכך שהמערערות לא חויבו בהוצאות בערכאה הקודמת, אולם בהתחשב גם במספרם הרב של המשיבים, יועמד הערבון על סך של 25,000 ₪ אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.