ע"א 1111/01 איתן רודקו נ. מדינת ישראל

1.על העותר, שהיה בלש במפלג הסמים של המחוז הצפוני במשטרת ישראל, הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן, יבוא סם מסוכן, הקלה ביבוא סם מסוכן, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, מסרו העותר ואדם נוסף בשם שמעון מלכה שהיה קצין במשטרת ישראל (להלן - "מלכה"), לאדם שפעל מטעם סוחרי סמים לבנוניים, מידע על המקומות שבהם יימצאו בלשי מפלג הסמים במועדים מסוימים; על מנת שסוחרי הסמים הלבנוניים יוכלו להעביר לישראל סמים בלי חשש שייתפסו. תמורת מסירת המידע קיבלו העותר ומלכה סכומי כסף גדולים.

2.ביום 25.10.00 נתן ראש הממשלה ושר הבטחון, אהוד ברק, "תעודה בדבר ראיות חסויות" לצורך משפטו של העותר (להלן - "התעודה"), מכוח סמכותו לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א1971- (להלן - "הפקודה"). בתעודה הביע דעתו כי מסירת ראיות בנושאים המפורטים להלן עלולה לפגוע בבטחון המדינה:

"1. שמם וכל פרט אחר שיש בו כדי לגלות זהותם של בעלי תפקידים בקהילת המודיעין הישראלית.

2.מידע מודיעיני שנאסף ע"י קהילת המודיעין שיש לו נגיעה להליכים הנדונים וכן מקורות מידע מודיעיני של קהילת המודיעין, אמצעי איסוף ואמצעים טכניים, דרכי פעולה לאיסוף מידע, יכולות בתחום המודיעין ותוכן מידע שיש בו כדי לחושפם.

3.מקורות המידע של כוחות הבטחון וקהילת המודיעין הישראלית וכל פרט ולרבות תוכן המידע שיש בו כדי לחושפם.

4.יעדים מודיעיניים של ישראל וכל מידע שיש בו לגלותם.

5.נהלי עבודה של קהילת המודיעין וכן שיטות ודרכי פעולה, שמות וכינויי יחידות ובעל תפקידים, כינוי מקורות, סמכויות ומתן אישורים, באיסוף מידע ותוכן המידע שיש בו כדי לחושפם.

6.דיווחים ודו"חות מודיעיניים, הערכות ומסקנות בתחום מודיעיני, שנערכו בקהילת המודיעין ובכוחות הבטחון בעניינים הנזכרים בסעיפים 1-5 שלעיל".

3.באי כוח העותר עתרו לגילוי הראיה לפי סעיף 44(א) לפקודה. טענתם העיקרית בעתירתם ובדיון לפני היתה כי הפרשה שתוארה בכתב האישום איננה אלא ספיח לפרשה אחרת, שבמרכזה עומד מלכה, וכי הפרשה נתגלתה רק בעקבות מעקב שנעשה לצורך הפרשה האחרת. לטענתם, מטרת הטלת החיסיון היא למנוע את גילוי פרטיה של הפרשה האחרת, וכתוצאה מכך נמנעת חשיפתם של פרטים הנוגעים לפרשה הנדונה וכך נפגעת הגנתו של העותר.

4.לפי הוראת סעיף 46(א) לפקודה עיינתי בחומר הראיות החסוי שבו מדובר במעמד באי כוח המדינה, שהוסיפו הסברים, ובהעדר העותר ובאי כוחו. לפי בקשת באי כוח העותר גם שמעתי מקצת טענותיהם - לענין הפרשה האחרת - בהעדר באי כוח המדינה. על פי טענות אלה גם הצגתי שאלות לבאי כוח המדינה.

לא מצאתי יסוד לטענת באי כוח העותר כי הפרשה הנדונה נתגלתה בעקבות מעקב שנעשה לצורך הפרשה האחרת. שוכנעתי כי הפרשה הנדונה עומדת בפני עצמה ואין היא כרוכה בפרשה האחרת וכי אין בחומר הראיות החסוי דבר שיש בו כדי לסייע להגנתו של העותר. לעומת זאת, שוכנעתי כי גילויו של החומר החסוי יפגע בשיטות הפעולה ובמקורות של קהיליית המודיעין. המסקנה היא שהצורך לגלות את חומר הראיות החסוי לשם עשיית צדק אינו עדיף על הענין שיש שלא לגלותו. כף אי הגילוי מכריעה, אפוא, את כף הגילוי.

5.לפיכך אני דוחה את עתירתו של העותר.