ע"א 11192/02 ניסים פדידה נ. קצין תגמולים

המבקש, שנפגע נפשית במלחמת יום הכיפורים, הוכר כנכה צה"ל, והוענקה לו דרגת נכות צמיתה של 20%. למרבה הצער, מצבו החמיר עם הימים, ועל-כן ביום 11.2.99 הועלתה דרגת נכותו ל30%.

על כך ערער המבקש לוועדה הרפואית העליונה, בטוענו כי דרגת הנכות המגיעה לו, בעקבות מצבו המוחמר, היא גבוהה יותר, הן לאור הפגיעות הפסיכיאטריות הקשות מהן הוא סובל, והן לאור פגיעה אורטופדית חדשה שצמחה מהן. הוועדה, לאחר ששמעה את טיעוני המערער, ושקלה את חוות-הדעת שהמציא, החליטה לדחות את ערעורו.

על החלטה זו ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה, כאשר עיקר טענותיו היו טענות שברפואה. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יצחק יעקבי-שווילי) דחה את הערעור, בקובעו כי לא נפלו פגמים בעלי אופי משפטי בהחלטת הוועדה.

מכאן הבקשה שבפנַי, בגדרה חוזר המבקש על טענתו הרפואית בדבר רצונו להכרה בפגיעה אורטופדית נפרדת, וכן טוען הוא, טענה שלדידו לא הובנה על-ידי בית-המשפט המחוזי, שמהממצאים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה, בדבר קשייו בקיום קשרים בין אישיים, היה עליה לקבוע אחוז נכות גבוה יותר.

דין הבקשה – להידחות, שכן טענותיו של המבקש נופלות כולן בגדר הקביעות הרפואיות של הוועדה, ומשמצאתי, כי ההליך היה תקין והוועדה אכן הייתה ערה למכלול הראיות והטענות, ושקלה אותן לגופן, אין נקודה משפטית היכולה להוות נושא לערעור בפני בית-המשפט, לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

עם זאת, כפי שקבע בית-משפט זה בעבר, עומד למבקש "כמעט חופש בלתי מוגבל לחידוש הדיון", מאחר שרשאי קצין התגמולים לעיין מחדש בהחלטה שנתן, על-יסוד כל ראיה שלא הייתה בפניו בעת שנתן את ההחלטה הקודמת. ראו ע"א 539/68 מרידור נ' קצין התגמולים , פ"ד כב(2) 794, ורע"א 7616/02 קצין התגמולים נ' יעקב רוטמן , (טרם פורסמה, ניתנה ביום 2.2.03). ממילא, למבקש עומדת האפשרות לבסס את טענותיו, ולהביאן מחדש בפני הוועדה, תוך שההליך לפיו תקבל את החלטתה יעמוד תחת שבט ביקורתם של בתי-המשפט.

הבקשה נדחית איפוא.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.