החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7616/02 קצין התגמולים נ. רוטמן יעקב

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · חידוש דיון בהחלטת קצין התגמוליםבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שקיבל ערעור המשיב על קביעת ועדת הערעורים כי חוות דעת רפואית אינה ראיה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים. בית המשפט העליון קבע כי הלכת מרידור ברורה ולא תידון מחדש, וכי שינוי הסדר הוא עניין למחוקק. הבקשה נדחתה והמבקש חויב בשכר טירחה של 20,000 ש"ח.

העובדות

קצין התגמולים ביקש לחדש דיון בהחלטה לאחר שהנכה הגיש חוות דעת רפואית שלא הייתה בפניו בעת מתן ההחלטה הקודמת. ועדת הערעורים קבעה כי אין מדובר בראיה חדשה, וביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המשיב. המבקש טען לסתירה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בפירוש ההלכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחזור ולדון בהלכת מרידור בדבר היקף זכות הנכה לחידוש הדיון לפי סעיף 35 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)?
  2. 2.האם חוות דעת רפואית שלא הייתה בפני קצין התגמולים מהווה ראיה חדשה לפי סעיף 35?

הלכות

  1. 1

    הלכת מרידור ברורה ותחולתה הרחבה נותרה בעינה, ואין מקום לחזור ולדון בהלכה שהשתרשה; אם יש קשיים, זהו עניין למחוקק.

    ״דווקא משום כך אין מקום לחזור ולדון בהלכה שהכתה שורשים, אלא זהו עניין למחוקק, שעל קצין התגמולים להפנות אליו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חידוש דיון
  • קצין התגמולים
  • ראיה חדשה
  • קינטור סתם
  • שימוש לרעה בהליכים
  • חוות דעת רפואית
  • רשות ערעור
  • שכר טירחת עורך-דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

7616/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש:

קצין התגמולים

נ ג ד

המשיב:

יעקב רוטמן

בקשת רשות ערעור על פסק-דין

בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.6.02 בע"א 2198/01 שניתן על-ידי כבוד

השופטים ש' פינקלמן, ש' שטמר ור' ג'רג'ורה

בשם המבקש: עו"ד אורית

סון; עו"ד שלמה פרידלנדר

בשם המשיב: עו"ד שלמה

שרון; עו"ד וייס-קרטיה מירב

החלטה

בפסק-דין בע"א 530/68 מרידור נ' קצין התגמולים , פ"ד כב(2) 794 (להלן: ע"א מרידור ), שניתן לפני 35 שנה, נפסק, כי סעיף 35 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים (תגמולים ושיקום)), שעל-פיו קצין התגמולים רשאי לעיין מחדש בהחלטה שנתן, על-יסוד כל ראיה שלא הייתה בפניו בעת שנתן את ההחלטה הקודמת, נותן בידי הנכה "כמעט חופש בלתי מוגבל לחידוש הדיון".

השופט משה לנדוי, שמפיו ניתן פסק-הדין, הוסיף כי:

אם מסקנה זו עלולה להביא לידי תוצאות מעשיות שקצין התגמולים לא יוכל לעמוד בהן, יהיה על המחוקק לבוא לעזרתו על-ידי ניסוח הסעיף מחדש.

עם זאת, זכותו של הנכה סויגה ונקבע, כי פנייתו לא תתקבל אם יהיה בה "משום קינטור סתם או שימוש לרעה בהליכים".

בענייננו, קיבל בית-המשפט המחוזי בחיפה ערעור שהגיש המשיב כנגד החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), אשר קבעה, כי חוות-דעת רפואית, אשר על-יסודה ביקש המשיב לחדש את הדיון, אינה ראיה חדשה במובן סעיף 35 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).

בית-המשפט המחוזי מצא, כי חוות-הדעת לא הייתה בפני קצין התגמולים כאשר נתן החלטתו, וכי בבקשה שהגיש המשיב לא היה משום קינטור או שימוש לרעה בהליכים.

בבקשתו למתן רשות ערעור טען קצין התגמולים, כי לנוכח החלטות סותרות של בתי-המשפט המחוזיים בדבר פירוש ע"א

מרידור , ראוי הוא לדון במשמעות הלכה זו. ואילו המשיב בתשובתו הטעים כי ההלכה היא ברורה, וכי אין בבקשה אלא ניסיון לבטלה.

עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל-דעה כי המשיב צודק בטענותיו. הילכת מרידור ברורה היא, וכאמור, קצין התגמולים הופנה לפני למעלה משלושה עשורים למחוקק, אם מבקש הוא לצמצם את זכות הנכה לחידוש הדיון. אלא, שמאז נשארה ההוראה בעינה בנוסחה הרחב. דווקא משום כך אין מקום לחזור ולדון בהלכה שהכתה שורשים, אלא זהו עניין למחוקק, שעל קצין התגמולים להפנות אליו, באם ההלכה אכן מעוררת קשיים.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב שכר טירחת עורך-דין בסך כולל של 20,000 ש"ח.

ניתנה היום, ל' בשבט תשס"ג

(2.2.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עא 2198/01
  • עא 530/68

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • רע"א 5387/09פלוני נ. קצין התגמוליםהחלטה
  • רע"א 2563/03פלוני נ. קצין תגמולים, משרד הביטחוןפסק-דין
  • רע"א 39/03החלטה
  • ע"א 11192/02ניסים פדידה נ. קצין תגמוליםהחלטה

הלכות

  1. 1הלכת מרידור ברורה ותחולתה הרחבה נותרה בעינה, ואין מקום לחזור ולדון בהלכה שהשתרשה; אם יש קשיים, זהו עניין למחוקק.