ע"א 1137/21 נחום טובי נ. עו"ד עמית לדרמן

1.

הבקשה הועברה לטיפולי עקב חילופי רשמים.

2.

ביום 8.11.2021 הגישה מבקשת ההצטרפות בקשה להצטרף כמשיבה להליך ולצידה בקשה להורות על עיכוב ההליכים בהליך הנוכחי, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה שהגישה נגד המערער לבית המשפט המחוזי מרכז (ת"א 36792-07-18; להלן ההליך המקביל ). ביום 15.12.2021 נקבע כי מבקשת ההצטרפות תצורף להליך כמשיבה 3 (להלן: המשיבה 3 ).

3.

המשיבה 3 טוענת כי הייתה שותפה של המערער בחברת א.צ.ט תיירות ונופש בע"מ, המצויה כיום בפירוק, ושניהם היו בעלי המניות בחברה (להלן: חברת אצט ). המשיבה 3 טענה כי בהליך המקביל, המצוי כיום בסיום שלב ההוכחות, היא מבקשת להוכיח כי כספים שהשקיע המערער בחברת אצט הם למעשה כספים שלה, אשר היא העבירה למערער והוא השתמש בהם להשקעה בחברה ולצרכיו האישיים. על כן, נטען כי ככל שיוכח בתביעה המקבילה שהכספים שהושקעו בחברה הם כספיה, הרי שכל חלקו של המערער בקופת החברה שייך לה. על כן, המשיבה 3 טענה שיש להורות על עיכוב ההליכים, שכן הכרעה לטובתה בהליך המקביל עשויה לייתר את ההליך הנוכחי.

4.

המשיב 2 (הכונס הרשמי) התנגד לבקשה וטען כי ההחלטה נושא הערעור הנוכחי היא החלטה יישומית טכנית, המבוססת על החלטה קודמת משנת 2019 שנתנה תוקף לפשרה בין הצדדים. על כן, לגישת המשיב 2 אין לפסק הדין שיינתן בתביעה הכספית נפקות ביחס להליך הנוכחי. המשיב 1, בתפקידו כמפרק חברת אצט, התנגד אף הוא לבקשה. המשיב 1 הבהיר כי ישנם מספר גורמים הטוענים לזכאות בחלקו הרעיוני של המערער ביתרת קופת הפירוק. על כן, גם אילו תתקבל תביעת המשיבה 3 בהליך המקביל, עדיין תידרש הכרעה של גורם חיצוני בשאלת מדרג הזכויות של הטוענים כלפי המערער. על כן, המשיב 1 הבהיר כי מבחינה מעשית, עד שלא תינתן הכרעה בעניין מדרג הזכויות, ממילא הוא ימשיך – כמפרק החברה – להחזיק בנאמנות בחלקו הרעיוני של המערער. המערער התנגד אף הוא לעיכוב ההליכים וטען שאין שום זהות בשאלות שבמחלוקת בין שני ההליכים, וכי ההליך הנוכחי מופנה בעיקרו כנגד המשיב 1 – שכלל אינו צד להליך המקביל.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הסמכות להורות על עיכוב הליכים מחמת קיומו של "הליך תלוי ועומד" היא סמכות שבשיקול דעת. בבסיסה של ההחלטה אם לעכב את ההליכים מונח הטעם של קידום יעילות דיונית, מניעת הליכי סרק וחיסכון במשאבי הצדדים ובמשאבים שיפוטיים. בין השיקולים שבית המשפט שוקל נמנים זהות הסוגיות שנבחנות בהליכים השונים וזהות בעלי הדין –לגביהם נקבע בעבר כי אין הכרח שתתקיים חפיפה מוחלטת בין בעלי הדין או הסוגיות הנדונות (ראו, למשל, רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' מני ויצמן (18.5.2020)).

בעניין שלפניי לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להורות על עיכוב ההליכים. ראשית , ההליך הנוכחי מתייחס למפתח החלוקה שנקבע בין המערער למשיבה 3, במסגרת של הליך פירוק של חברה שהם בעלי המניות בה. הליך הפירוק החל על ידי המשיבה 3 וגם ההליך המקביל נפתח על ידה. על אף ששני ההליכים מתייחסים בכלליות למחלוקות הכספיות בין המשיבה 3 למערער, אין זהות בין הצדדים או בין הסוגיות הנדונות. ההליך המקביל הוגש נגד נתבעים נוספים שאינם צד להליך הנוכחי, וההליך הנוכחי כולל משיבים שאינם צד להליך המקביל. בנוסף, אין די בעובדה שמדובר במחלוקת כספית בין בעלי המניות, וזאת הואיל וההליך המקביל מתייחס למחלוקת ממוקדת הנוגעת לפרויקט דירות בבאר שבע ואילו ההליך הנוכחי מתייחס לחלוקת כספים בין המערער לבין המשיבה 3 במסגרת הליך הפירוק של החברה. שנית , המשיבה 3 ציינה בבקשתה כי בהליך המקביל הוטל עיקול זמני על חלקו של המערער כבעל מניות ועל יתרת הכספים בפרויקט המוחזקים בידי המפרק. בנסיבות אלה, ברי כי תעמוד למשיבה 3 האפשרות לפעול למניעת חלוקת הכספים גם לאחר שיינתן פסק הדין בהליך המקביל (וכמובן, אינני מחווה כל עמדה לגופו של עניין). בעניין זה ציין גם המשיב 1 בתשובתו כי ישנם גורמים נוספים שהטילו עיקולים על חלקו הרעיוני של המערער בקופת החברה, ועל כן, ככל הנראה תידרש ממילא הכרעה של גורם חיצוני בטענות החוב השונות. כפי שנטען, המשמעות הפרקטית של עניין זה היא כי עד הכרעה בטענות השונות, המשיב 1 ימשיך להחזיק בנאמנות בחלקו הרעיוני של המערער, וזאת אף אם יתקבלו טענות המשיבה 3 בהליך המקביל. שלישית , וזה העיקר, כפי שציינה המשיבה 3, ההליך המקביל מצוי בשלב הסיכומים, לאחר שדיון הוכחות אחרון התקיים ביום 28.10.2021. כלומר, התיק מצוי בישורת האחרונה. בהתחשב בעובדה שהדיון בהליך הנוכחי נקבע ליום 28.12.2022, אפשר שעד מועד הדיון יסתיים ההליך המקביל.

במכלול נסיבות אלה, לא מצאתי הצדקה לעכב את ההליך הנוכחי, ואין מניעה להשלים את הגשת התשובות עד מועד הדיון.