פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1139/13 - א'
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. וינוד פושקרנה
2. רינה פושקרנה
נ ג ד
המשיב:
בנק הפועלים בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד יואל פרייליך; עו"ד דני קוליאס
בשם המשיב:
עו"ד ליאור הר-צבי
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר חייב את המבקשים לשלם למשיב סך של כארבעה מיליון ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסכום 40,000 ש"ח.
1.
המבקשים חויבו בפסק הדין מכוח ערבויות שהעמידו כבטוחות לאשראי שנטלה חברה שבשליטתם. אותה חברה נקלעה לחדלות פירעון ולכינוס נכסים, והמשיב הגיש נגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב שהצטברה בחשבון החברה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' כהן ) דן באריכות בטענות הגנה שונות שהעלו המבקשים שעיקרן כי המשיב הפר חובות המוטלות עליו מכוח הדין כנושה וכמוסד בנקאי, ודחה אותן אחת לאחת, ובסופו של דבר דחה את הבקשה למתן רשות להתגונן בקובעו כי היא אינה מגלה הגנה נגד תביעת המשיב. לאחר שנחתמה פסיקתה, הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין ועל ההחלטה הדוחה את בקשת הרשות להתגונן. בערעור טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט המחוזי לוקה הן במישור הדין המהותי הן במישור הדיוני, ואינה עולה בקנה אחד עם אמת המידה המקלה למתן רשות להתגונן שנקבעה בפסיקתו של בית משפט זה.
2.
המבקשים הגישו לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, ולאחר שזו נדחתה, הגישו בקשה נוספת לבית משפט זה. זו הבקשה שלפניי. המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן אין להם נכסים זולת בית מגוריהם, ואם לא יעוכב הביצוע הם ייוותרו ללא קורת גג. המבקשים לא הגישו פירוט מלא של נכסיהם האחרים, לרבות נכסי מיטלטלין. יצוין גם כי בית המגורים משועבד לנושים מובטחים בסכום המגיע כדי מיליון וחצי דולר. ביום 14.2.2013 נתן השופט י' דנציגר צו ארעי המעכב את ביצוע פסק הדין עד להחלטה אחרת, וביקש את תשובת המשיב. זה, מצידו, טוען כי אין מקום לחרוג מן הכלל שלפיו אין מעכבים פסק דין כספי, וכי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח שייגרם להם נזק בלתי הפיך. עוד טוען המשיב כי סיכויי הערעור קלושים.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי להיעתר לה באופן חלקי כפי שיפורט להלן. עסקינן בפסק דין כספי שככלל אין מקום לעכבו. חריג לכלל זה יתקיים אם יוכחו שני תנאים מצטברים המקיימים ביניהם "מקבילית כוחות" – אלה הם סיכויי הערעור ומאזן הנזקים הבל תי-הפיכים שייגרמו לצדדים (ע"א 5671/11ג אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ , פסקה 8 (1.9.2011)). אשר לסיכויי הערעור, ומבלי שאקבע מסמרות, על פני הדברים אין לומר בשלב הדיוני הנוכחי כי הוא חסר סיכוי. זאת, בהינתן אמת המידה המקלה החלה בפסיקתנו למתן רשות להתגונן (ראו ע"א 10189/07 ששון נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פסקה 8 (15.6.2009)). אשר למאזן הנוחות, הלכה היא שככלל הוצאה לפועל של פסק דין שתוביל למימוש בית מגוריו של המערער מסבה לו נזק בלתי הפיך, שכן לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל (ב"ש 839/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון , פ"ד מ(4) 126, 129 (1986); ע"א 3223/09 פרונט נ' גלובינסקי , פסקה 18 (26.8.2009)). מנגד, גם המשיב עלול להינזק , שכן יש חשש כי במועד שיינתן פסק דין בערעור, המשיב לא יוכל לגבות את החוב במלואו אם הערעור ידחה.
בנסיבות אלה, סבורני כי באיזון בין האינטרסים המתחרים, מאזן הנוחות מטה את הכף לקבל את הבקשה בחלקה באופן שביצוע פסק הדין יעוכב אך ככל שהוא נוגע להליכים לגביית החוב באמצעות ניסיון להיפרע מבית המגורים. ייאסר אפוא על המשיב לממש את העיקול שהטיל על הבית במסגרת הליכי הוצאה לפועל. פסק הדין לא יעוכב ככל שניתן להיפרע מנכסים אחרים של המבקשים. נוכח תוצאה זו, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב בניסן התשע"ג (2.4.2013).
ש ו פ ט