ע"א 1156/10 אפרת האס נ. חברת הבונים בקרית משה בע"מ

1.

בפניי בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי כינוס נכסים והוצאה לפועל בקשר עם מכירת דירת מגורים ברח' מדאר 13 ברחובות (להלן: הדירה ), עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' פרגו ), מתאריך 1.1.2010, אשר חייב את המבקשים לשלם למשיבות 2-1 (להלן: המשיבות ), מתוך נכסי עזבונו של מר קהא ז"ל (להלן: העזבון ), סכום של מעל מיליון ש"ח, בערכים נומינליים. לטענת המשיבות סכום החוב הפסוק, בשקלול הפרשי הצמדה וריבית, מגיע כיום כדי שלושה מיליון ש"ח.

2.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, ובמקביל עתרו לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע פסק דינו עד להכרעה בערעור. הבקשה נדחתה, בכפוף לקביעת בית המשפט כי במקרה של מכירת שני נכסיו היחידים של העיזבון: הדירה, וחלקת מקרקעין מסוימת בעיר רחובות, ייוותרו כספי המימוש בידיו הנאמנות של בא-כוח המשיבות. המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט זה. בהחלטתי מתאריך 31.3.2010 דחיתי את הבקשה, בעיקר משיקולים של מאזן הנוחות. עם זאת קבעתי, לגבי בקשת המבקשים למנוע את מכירת הדירה, שבה מתגוררת המבקשת 3, כי חרף הבעייתיות בטענות אלה, הרי שאם המשיבות יצליחו להביא, כחלק ממימוש פסק הדין, לנקיטת הליכים שתוצאתם מכירת הדירה (והכוונה היא למכירתה בפועל , להבדיל מהטלת עיקולים, רישום הערות אזהרה, וכיוצא באלה) – כל זאת טרם הכרעה בערעור, יוכלו המבקשים לעתור לסעד זמני בגדרו של הערעור בקשר עם מכירת הדירה, והבקשה תובא לעיוני. כך אירע עתה.

3.

בבקשתם הנוכחית טוענים המבקשים כי המשיבות פועלות, בגדרי הליכי הוצאה לפועל שנקטו, למינוי כונס נכסים לדירה ולמכירתה. לטענתם, המבקשת 1 היא שירשה את הזכויות בדירה, אולם בצוואתם של שלום קהא ז"ל ושל אשתו רחל קהא ז"ל נקבע כי המבקשת 3, שהיא פושטת רגל, תוכל להמשיך ולהתגורר בדירה ללא תמורה וללא הגבלה, ולאחר שהמבקשת 3 תחדל מלהיות פושטת רגל – תעביר לה המבקשת 1 את זכויותיה בדירה. הנה כי כן ככל שתימכר הדירה, כך טוענים המבקשים, ייגרם למבקשת 3 נזק רב.

4.

המשיבות טוענות בתשובתן כי העזבון חסר נכסים, למעט הדירה וחלקת המקרקעין הנ"ל, כאשר אף ערכם של אלה לא יגיע, כנראה, כדי סכום החוב (שווי הדירה הוערך על-ידי שמאי מקרקעי ב-1.1 מיליון ש"ח, במימוש מהיר). עיכוב בהליכי מכירת הדירה עלול לגרום למשיבות, לטענתן, נזקים המוערכים על-ידן בסכום 400,000 ש"ח, המבטא, בין היתר, סיכון לירידת ערך הנכס והפסד ריביות. המשיבות מעריכות כי המבקשים לא יוכלו לפצותן על נזק שייגרם כתוצאה מעיכוב הביצוע, במיוחד כאשר המבקשת 3 היא פושטת רגל. המשיבות מוסיפות עוד, בתמצית, כי המבקשת 3 נעדרת זכויות קניין בדירה, וכי סיכויי הערעור נמוכים במיוחד.

5.

דין הבקשה – להתקבל, בכפוף לחיוב המבקשים בהפקדת ערובה והתחייבות מתאימים .

6.

אכן, כאמור כבר בהחלטתי הקודמת, התקשיתי להתרשם מסיכויי הערעור, אף שבכך יכריע, כמובן, המותב שידון בערעור (הקבוע לעת הזו לתאריך 11.4.2011).

7.

מבחינת מאזן הנוחות: למבקשים עלול להיגרם נזק כספי מסוים, אם תימכר הדירה. נזק זה מוגבל לפער שבין שווי המכירה בשוק החופשי לבין מכירה בהליך של כינוס נכסים (ככל שיהיה פער שכזה), שכן תמורת המכירה תוחזק בנאמנות בידי בא-כוח המשיבות. נראה כי בידי המשיבות, שמהחלטת בית המשפט המחוזי עולה כי אין להן פעילות ונכסים למעט פסק הדין שבו הן אוחזות – אין אמצעים כדי לפצות את המבקשים. מאידך גיסא, למשיבות (שבכל מקרה אינן אמורות לקבל לידן כבר עתה את תמורת מכירתה של הדירה) אכן עלול להיגרם נזק כספי מסוים, כתוצאה מירידת ערך אפשרית של הדירה עד לדיון בערעור, כמו גם מהיעדר אפשרות ליהנות מפירות התמורה, שהיו נוצרים אם הדירה הייתה נמכרת לאלתר.

כאשר אל שני השיקולים הנוגדים, האמורים לעיל, מצטרפת העובדה שהמבקשת 3 מתגוררת בדירה עם משפחתה, בצירוף עם טענותיה לזכויות בדירה (אף שאלה אינן נקיות מקשיים כלל ועיקר) – הרי שהכף נוטה לעבר מתן הסעד הזמני המבוקש (לנטיית מאזן הנוחות ככלל לטובת אלה הצפויים לאבד את דירת מגוריהם – ראו לדוגמה: ע"א 7824/03 פרנקל נ' ידין , פ"ד נח(3) 337, 340-339 (2004)). עם זאת, בנסיבות המקרה כאן אין מנוס מלהתנות את מתן הסעד הזמני המבוקש בהפקדת ערובה (בצד התחייבות), להבטחת נזקיהן-בכוח של המשיבות – גם אם לא בסכום המופרז שנקבו בו המשיבות, ללא עיגונו בנתונים כלשהם.

8.

לנוכח כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו האוסר על מכירתה בפועל של הדירה שברח' הרב מרדכי מדאר 13 ברחובות (גוש 3705, חלקה 181), הרשומות על שם רחל קהא ז"ל, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שנקטו המשיבות נגד המבקשים, וזאת עד להכרעה בערעור המבקשים. אין בצו זה כדי למנוע מן המשיבות לפעול למינוי כונס נכסים ולביצוע כל פעולה מקדימה הנדרשת למימוש הדירה. תוקפו של הצו יותנה בכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית משפט זה התחייבות לפיצוי המשיבות 2-1, בגין כל נזק שייגרם להן על ידי הצו הזמני, אם יפקע הצו מכל סיבה, וכן ערבות בנקאית, או סכום במזומן, של 40,000 ש"ח, לטובת המשיבות 2-1, שישמשו כערבות להבטחת כל נזק שייגרם למשיבות 2-1 כתוצאה ממתן הצו.

אם לא יופקדו ההתחייבות והערבות האמורים עד לתאריך 23.11.2010 – יפוג הצו מאליו.

במקרה של תפוגת הצו, מימוש הדירה ומעבר המבקשת 3 להתגורר בשכירות במקום אחר, הרי שרשמתי לפניי את התחייבות המשיבות (סעיף 52 לתגובתן), שלפיה דמי השכירות ישולמו מתוך כספי המימוש, וזאת עד להכרעה בערעור.

9.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.