ע"א 1187/18 ד"ר עוואד אבו פריח נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ

ראשית אציין, כי המערערים לא הניחו תשתית של ממש לעניין מצבם הכלכלי, ובין היתר לא תמכו את בקשתם בתצהיר או באסמכתאות. משכך, אין מקום להורות על הפחתת סכום העירבון מחמת היעדר יכולת כלכלית. השאלה היחידה בה יש לדון אפוא, היא האם סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית - 35,000 ש"ח - הוא סכום ראוי בשים לב למכלול נסיבות העניין, או שמא הוא גבוה יתר על המידה (כטענת המערערים) או נמוך יתר על המידה (כטענת המשיבים 2-1).

אכן, בגדר הליכים המוגשים על ידי תובע ייצוגי ואשר אינם הליכי סרק שהוגשו בחוסר תום לב, הנטייה תהא, דרך כלל, לפסוק הוצאות על הצד המתון וזאת אף אם יידחה ההליך. כך, על מנת להימנע מהרתעה של תובעים ייצוגיים פוטנציאליים, ודומה כי הדברים יפים אף ביחס להליך ערעורי המוגש על ידי תובע ייצוגי (ראו והשוו, ע"א 7928/12

אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ , פיסקה 32 (22.1.2015)). עם זאת, אין משמעות הדבר כי בית המשפט יימנע בהכרח מפסיקת הוצאות לחובת יוזם ההליך היה ויידחה הערעור, וממילא יש להורות על הפקדת עירבון הולם על מנת להבטיח כי למשיב יהיה מקור וודאי וזמין להיפרע ממנו, במידת הצורך (ראו והשוו למשל, בש"א 584/15 בן-אדוה נ' 012 סמייל טלקום בע"מ (25.3.2015)).

בענייננו, נושא ההליך והעובדה שהערכאה הדיונית ראתה שלא לחייב את המערערים בהוצאות חרף דחיית תובענתם, שוקלת לטובת קביעת עירבון שאינו גבוה יתר על המידה. מאידך, יש להביא בחשבון את שוויו הגבוה עד מאד של ההליך (כעולה מן האמור בסעיף 38 לתשובת המשיבים 2-1), ואת העובדה שקיימים בהליך זה מספר משיבים (ולא נעלם מעיניי כי חלק מהמשיבים לא השיבו לבקשה וכי המשיב 3 הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט).

במאמר מוסגר אציין כי הערעור הוגש מטעם ארבעה מערערים שונים השייכים לשלוש משפחות שונות (שכן המערערים 4-3 הם בני זוג). ממילא יש להניח כי סכום העירבון יתחלק ביניהם, מה שצפוי להפחית במידה ניכרת את ההכבדה הכרוכה בהפקדת העירבון.

משאיזנתי בין השיקולים הנוגדים, החלטתי כי נכון יהיה להותיר את סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית על כנו. בקשת המערערים להפחתת העירבון נדחית אפוא, וכך גם בקשתם של המשיבים 2-1 להגדלתו. העירבון יופקד עד ליום 23.5.2018, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.