בש"א 584/15 נועם בן אדוה נ. 012 סמייל טלקום בע"מ

לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' לובינסקי

(ע"א 8948/14) מיום 4.1.2015 בה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרתו נדחתה בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית. כמו כן מופנה הערעור כלפי החלטת הרשם מיום 15.1.2015 בה נדחתה בקשה לתיקון ההחלטה מיום 4.1.2015.

בהחלטתו מיום 4.1.2015 קבע הרשם כי הבקשה מנוסחת באופן מסורבל והיא בלתי ברורה בחלקה, וכי טענתו העיקרית של המערער היא כי לא ניתן לחייבו בהפקדת עירבון בשל היותו תושב מדינה זרה החתומה על אמנת האג בדבר סדרי הדין האזרחי 1954. ואולם, קבע הרשם, כי החיוב בהפקדת עירבון אינו נובע מהיות המערער אזרח או תושב זר אלא מההסדר הקבוע בתקנות 433-427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלים בין אף אם יוזם ההליך הוא אזרח או תושב זר. הרשם הוסיף וקבע כי סוגיית חיובו של המערער בערובה להוצאות בערכאה הדיונית אינה קשורה בחבותו להפקיד עירבון בערעור דנן. לפיכך קבע הרשם כי המערער ישלם את האגרה ויפקיד עירבון בסך של 30,000 ש"ח בתוך 20 ימים, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה ללא הודעה נוספת. לאחר דברים אלה, הגיש המערער בקשה לתיקון ההחלטה ובהחלטתו מיום 15.1.2015 דחה הרשם את הבקשה. הרשם קבע כי הבקשה במהותה הינה לעיון חוזר ומכל מקום, אין עילה בדין לתיקון ההחלטה או לעיון חוזר בה. הרשם הוסיף בהחלטה זו, כי "למען הסר ספק, סכום האגרה החל בהליך זה קבוע בפרט 27 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007."

בערעור שלפניי מעלה המערער שלל טענות ובהן כי הרשם חייב אותו לשלם אגרה מבלי שביקש את תגובת המשיבה ואת תגובת המדינה. בנוסף טוען המערער כי היה על הרשם לנמק את הבהרתו בהחלטה מיום 15.1.2015 לעניין תשלום האגרה ולטענתו קיים פטור מאגרה ב"ערעור ייצוגי". המערער מוסיף כי סכום העירבון שנקבע גבוה משנקבע בהליכים אחרים, כי לוח הזמנים להפקדתו קצר מדיי וכן הוא משיג על אופן קביעת העירבון. כמו כן מעלה המערער טענותיו להליך העיקרי גופו והוא מוסיף כי החלטות הרשם אינן מפורטות דיין.

דין הערעור להידחות. הלכה היא כי שיקול דעתו של הרשם רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל , פיסקה 13 (21.7.2014) (להלן: עניין גורנשטיין ). במקרה שלפניי הרשם הפעיל את שיקול דעתו כראוי, ונימוקי המערער בערעורו אינם מגלים עילה להתערבות בקביעותיו של הרשם. אוסיף ואציין, כי יש לדחות את טענת המערער לפיה הוא פטור מלשלם אגרה כיוון שעניינו של ההליך הוא תובענה ייצוגית (ראו למשל: רע"א 3543/00 המועצה הישראלית לצרכנות נ' רשות התעופה בישראל (1.8.2000); ע"א 8561/06 דויטש נ' ישראכרט בע"מ (15.2.2007)).

ואשר לחיוב המערער בעירבון, איני סבור כלל שסכום העירבון שנקבע גבוה יתר על המידה (לשיקולים בעניין זה ראו עניין גורנשטיין , פיסקה 8). כן איני סבור כי המערער עמד בתנאים הנדרשים לצורך קבלת פטור מעירבון ולחלופין הפחתה של גובהו. זאת שכן המערער כלל לא הוכיח כי בנסיבות דנן הוא חסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון בסכום שנקבע, בין בעצמו ובין באמצעות סיוע מסביבתו.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. אני מורה למערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון בסכום שקבע הרשם בתוך 21 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו (פגרת הפסח תימנה במניין הימים). לא יעמוד המערער באחד מהחיובים, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהחלטה נוספת.