ע"א 8016/19 יעקב בן עזרא נ. פספורטכארד ישראל סוכנות לביטוח כללי (2014) ב

המזכירה הראשית קבעה כי העירבון בהליך שבכותרת יעמוד על סך של 40,000 ש"ח. לפניי בקשת המערער לפטור מעירבון, וכן בקשת המשיבות להגדלת סכום העירבון. המשיבות מתנגדות לבקשת המערער, ואילו המערער מתנגד לבקשת המשיבות.

עסקינן בבקשות לפטור מהפקדת העירבון ולהגדלת העירבון במסגרת ערעור על פסק-דין הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בהקשר זה נפסק ש"החובה להפקיד עירבון חלה גם על תובע ייצוגי או על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי", וכי "נוכח הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהליך התובענה הייצוגית והעובדה כי נפרד הוא מהעילה האישית העומדת לבעל הדין, לא תתקבל בנקל טענה של תובע ייצוגי לחסרון כיס בהפקדת עירבון, וזאת בייחוד שעה שמדובר בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית" (עע"מ 2796/13 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר , פיסקה 3 (23.6.2013) והאסמכתאות שם ). עם זאת, מן העבר השני נקבע כי הליך התובענה הייצוגית הוא כלי בעל חשיבות ציבורית רבה, וחשיבותו זו כמו גם פערי הכוחות המובנים בהליכים מסוג זה בין יוזם ההליך למשיב לו מצדיקים קביעת עירבון בשיעור שאינו ברף הגבוה ביותר (ראו, שם ). בהקשר זה אף נקבע כי בגדר הליכים המוגשים על ידי תובע ייצוגי אשר אינם הליכי סרק שהוגשו בחוסר תום לב, הנטייה תהיה לפסוק הוצאות על הצד המתון, וזאת על מנת להימנע מהרתעה של תובעים ייצוגיים פוטנציאליים (ראו, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ , פסקה 32 (22.1.2015); ע"א 2053/18 ואכים נ' שופרסל בע"מ (29.7.2018)). ואולם לצד זאת יש לזכור כי במקרה בו ידחה הערעור וייפסקו הוצאות לחובת המערער יש להבטיח כי למשיבות יהיה מקור וודאי וזמין להיפרע ממנו (בש"א 584/15 בן-אדוה נ' 012 סמייל טלקום בע"מ (25.3.2015)).

בענייננו, מוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. עם זאת, לא התרשמתי כי אין ביכולתו של המערער להפקיד עירבון בהליך דנן, ובהקשר זה יוער כי בידי המערער עלה לשאת בתשלום האגרה. כמו כן נתתי דעתי לכך שהמערער לא הסדיר את תשלום ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא. נתון זה מחזק את החשש שהמשיבות יתקשו להיפרע ממנו ככל שייפסקו הוצאות לטובתן גם בהליך הערעור. בנסיבות אלה, אילו היה מדובר בהליך "רגיל" לא היה מקום להתערב בסכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית (שהינו סכום משמעותי גם לגבי ערעורים "רגילים"). זאת, בין אם בדרך של הגדלת העירבון או הפחתתו. אולם, בשל הנטייה כאמור לפסיקת הוצאות בהליכים ייצוגיים על הצד הנמוך, ומבלי שנעלם מעיניי סכום ההוצאות הגבוה יחסית שנפסק בבית המשפט המחוזי, סבורני כי יש להפחית באופן מתון את שיעור העירבון ולהעמידו על סכום של 30,000 ש"ח.

אשר על כן, הבקשה להגדלת העירבון נדחית והבקשה לפטור מעירבון מתקבלת בחלקה. העירבון בסך של 30,000 ש"ח יופקד עד ליום 7.3.2020, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.