ע"א 1200/09 מרים פרושינובסקי נ. יצחק ביטון

1.

בהליך זה חויבו המערערים בערבון בסך 15,000 ₪ (החלטתי מיום 29.6.09). אלא שביקשו הם כי במקום הערבון יעשה שימוש בכספים בסך 15,000 ₪ שהפקידו כערובה כנגד עיכוב ביצוע ההליך (שפקע). המשיב התנגד לבקשה וטען כי יש מקום לחלט ערובה זו, וממילא לשוב לחובת הפקדת ערבון נפרדת בסך 15,000 ₪ כאמור. יש אפוא לפתוח בנדון בשאלת חילוט הערובה.

2.

מעיון בבקשת החילוט שהגיש המשיב, כמו גם מן התגובה לתגובה לה, לא מצאתי עילה מספקת לחילוט כספי הערובה. מבלי להיזקק לשאלה אם ערובה זו יכולה לכלול לא רק נזקים בגין עיכוב הביצוע אלא גם הוצאות בגין הליכי הצו עצמו – שאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין שלפני – ברי כי בכל מקרה המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו בנדון. לפני לא הובא כל תיעוד או פירוט של נזק שנגרם למשיב וגם ההוצאות המשפטיות לא פורטו ולו ב"ראשית ראיה". בנסיבות אלו, אין הצדקה ועילה לחילוט המבוקש של כספי הערובה שהופקדו כנגד עיכוב הביצוע.

3.

אלא שבכך אין כדי לסייע למערערים החפצים כאמור להעביר כספים אלו לטובת חוב הערבון בהליך זה (בסכום של 15,000 ₪). טעם הדבר – הוטל על כספי הערובה עיקול על-ידי ההוצאה לפועל וזאת בגין חוב נפרד מעניין הערבון שלפני. בנסיבות אלו, ברי כי לא ניתן לקבל כערבון סכום שעוקל – גם אם לטובת המשיב – בהליך נפרד, שכן משמעות העיקול הינה כי הערובה כלל לא חזרה – נורמטיבית – לידי המערערים אלא עוקלה, ומכאן שלא ניתן להפקידה כערבון בהליך שלפני.

4.

משזו מסקנתי, נדחית ממילא לא רק הבקשה לחילוט הערובה (מטעם המשיב, כאמור) אלא גם הבקשה לחלופת ערבון (מטעם המערערים). על כן, יפקידו המערערים ערבון בסך 15,000 ש"ח תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יידחה ההליך בלא התראה נוספת. אין צו להוצאות בגין ההליך דנן.