ע"א 1223/99 קדמת עדן בע"מ נ. עונות חטיבת הפנאי הע"מ

המשיבה בערעור הגישה בקשה למחוק על הסף את הערעור שהוגש נגדה, משני טעמים: האחד - איחור בהגשתו, והשני - הימנעות המערערים מציון כתובתם על גבי הערעור וציון כתובת עורכי הדין המייצגים אותם בלבד, בניגוד להוראות תקנה 413(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות).

לבקשה שהוגשה לבית המשפט קדמו שני מכתבים בעניין זה מטעם המשיבה אל המערערים, אשר לא נענו.

בתגובה לבקשה הודיעו המערערים מהו התאריך בו הומצא להם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובעקבות ההודעה חזרה בה המשיבה מבקשתה, ככל שהיא מתבססת על האיחור בהגשת הערעור. נותרה, איפוא, הטענה בדבר אי ציון פרטיהם המזהים של המערערים.

אכן, תקנה 413(ו) לתקנות מטילה על המערערים חובה לציין את שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער. המשיבה טוענת, כי לנתונים אלו משנה חשיבות נוכח המנעות המערערים מתשלום הוצאות שנפסקו לחובתם, שכן אחת ממטרות הדרישה לציון שמו של המערער היא לאפשר לגבות ממנו את הוצאות המשפט.

המערערים טוענים, כי כתובותיהם של בעלי הדין מצויינות בחוזים ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט והומצאו למבקשת במהלך המשפט בבית המשפט קמא. אולם המבקשת טוענת כי מסמכים אלו לא התקבלו אצלה.

בין אם כתובות המערערים היו ידועות למשיבה בעקיפין ובין אם לאו, התקנה האמורה מחייבת אותם לפרט נתונים אלו בכתב הערעור, וכך היה עליהם לעשות, קל וחומר לאחר הדרישות שנשלחו אליהם על ידי המשיבה.

אני מורה, איפוא, למערערים לתקן את ערעורם על ידי הוספת הפרטים הנדרשים על פי התקנות, תוך חמישה-עשר יום מהמצאת החלטה זו.

מאחר שהמשיבה חזרה בה מבקשתה הנוספת בנוגע לאיחור בהגשת הערעור, אין צו להוצאות.