ע"א 1226/00 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ. עיטל זילברשלג

1.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת, תביעה כנגד אל על (המערערת), וכן בקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית. דיון בבקשת המשיבה לאישור התובענה כייצוגית ובבקשת המערערת למחיקה ולדחייה על הסף של התובענה והבקשה נקבע ליום 9.9.99. אם זאת, כבר ביום 11.8.99, נתן בית המשפט החלטה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית ולדחות בקשת המערערת, בטרם התקיים הדיון ובטרם נחקרו המצהירים. בדיון שהתקיים ביום 9.9.99 הציע בית המשפט לצדדים לבטל את ההחלטה שניתנה טרם זמנה. בא כוח המערערת הודיע כי ייתן תשובתו להצעת השופט בתוך 30 יום. ביום 20.10.99 הגישה המערערת בקשה בהסכמה, לביטול ההחלטה. בנוסף, הוגשה מודעה מטעם המערערת, בה נכתב: "מבקש בא כוח אל על להודיע לבית המשפט הנכבד, שאל על תבקש, כי תביעה זו תתברר בפני שופט אחר... לאור האמור תבקש אל על מכבוד בית המשפט לפסול עצמו מלישב בדין בתיק זה". ביום 10.11.99 נתן השופט החלטה המבטלת את החלטתו לאשר את התובענה כייצוגית. ביום 21.11.99 נתן השופט החלטה הדוחה את שנחזה כבקשת הפסלות. המערערת הגישה בקשה לביטול החלטת השופט, בעניין הפסלות, שכן לטענתה עדיין לא ביקשה כלל פסלותו, אלא רק הודיעה על כוונתה העתידית לעשות כן, עת תבוטל ההחלטה שאישרה את התביעה כתובענה ייצוגית. לפיכך, גם לא פורטה ונומקה בקשתה. השופט, בהחלטתו מיום 15.12.99 דחה את בקשת הביטול. הוא קבע, כי מנוסח המודעה עלה בבירור, כי המערערת מבקשת מבית המשפט לפסול את עצמו. גם עילת הפסילה נדונה בישיבה קודמת, והייתה ידועה לכל.

2.

בפני מונח ערעור על החלטת השופט שלא לפסול עצמו. כתב הערעור, שלא כמודעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 20.10.99, מפרט באריכות את נימוקי המערערת לפסילתו של השופט. נימוקים וטענות אלו, לא היו, ככל הנראה, במתכונתם זו בפני היושב בדין, עת נתן החלטתו בעניין הפסלות. חלק מהם, אינו זוכה - מטבע הדברים - להתייחסות בהחלטת בית המשפט. מכאן שטיעונים אלה מועלים לפנינו לראשונה. לפיכך, אני מורה, ומבלי להביע כל עמדה לגופו של עניין, כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, כדי שיתאפשר לצדדים לטעון לגוף טענת הפסלות. במידה ויהיה צורך בכך, יוכלו בעלי הדין לשוב ולערער לבית משפט זה, לשם דיון בגופו של הערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.