ע"א 1267/16בלו סקאי ליסינג תפעולי בע"מ נ. מיטבית סיבל באר שבע 1995 בע"

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי ), בתיק פר"ק 9324-03, ובתיק פר"ק 5072-04, מיום 4.2.2016, עד להכרעה בערעור, אותו הגישה המבקשת על ההחלטה.

רקע עובדתי והחלטתו של בית המשפט המחוזי

2.חברת בלו סקאי ליסינג תפעולי בע"מ (להלן: המבקשת ) הינה חברה העוסקת בתחום הרכב. חברת מיטבית סיבל באר שבע (1995) בע"מ (להלן: המשיבה 1 ) הינה חברה המצויה בכינוס נכסים משנת 2004.

3.ביום 11.3.2004, מונה עו"ד דורון עמיר ככונס נכסים למשיבה 1 מטעם בנק הפועלים בע"מ (להלן: המשיב 3 או בנק הפועלים ) ועו"ד אהרון בן שחר ככונס נכסים מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: המשיב 4 או בנק דיסקונט ), והוא הוחלף לימים בעו"ד רפי שחם (עוה"ד אהרון בן שחר ורפי שחם יקראו ביחד להלן: כונסי הנכסים ).

4.בבעלות המשיבה 1 נכסי מקרקעין המצויים בשכונת עמק שרה בעיר באר שבע, לרבות מקרקעין הידועים כגוש 38440 חלקה 10 בשטח של כ-73 דונם (להלן: המקרקעין ).

5.בחודש נובמבר 2015, החל משא ומתן בין המבקשת לבין עו"ד רפי שחם לרכישת המקרקעין, וביום 2.12.2015 הגישה המבקשת הצעת אופציה לרכישת המקרקעין בסכום של 410,000 ₪ לדונם. ביום 31.12.2015, שלח עו"ד רפי שחם למבקשת טיוטת הסכם אופציה לרכישת המקרקעין, וביום 5.1.2016, שלח עו"ד רפי שחם למבקשת טיוטת הסכם אופציה לרכישת המקרקעין מתוקנת.

6.ביום 7.1.2016, הגישה חברת שלום פישר השקעות בע"מ, המחזיקה, בין היתר, בזיכיון להפעלות חנויות " איקאה " בישראל (להלן: המשיבה 2 ), הצעה התחלתית לרכישת המקרקעין במזומן בסכום של 390,000 ₪ לדונם, תוך שהיא מבקשת, כי – ככל שתוגש הצעת מזומן נוספת, מגובה בהמחאה בנקאית – תינתן לה הזדמנות לשפר את הצעתה, באמצעות התמחרות. ביום 13.1.2015, הפקידה המשיבה 2 את הצעתה לרכישת המקרקעין אצל עו"ד דורון עמיר, בצירוף שיק בנקאי בסך 10% מסכום ההצעה.

7.ביום 7.1.2016, או סמוך למועד זה, קבעו הבנקים מתווה חדש למכירת המקרקעין בדרך של עסקת מזומן, להבדיל מעסקת אופציה. משכך, ביום 10.1.2016, הגישה המבקשת הצעה לרכישת המקרקעין במזומן בסכום של 410,000 ₪ לדונם.

8.ביום 14.1.2016, ובהתאם לדרישת בנק הפועלים, הפקידה המבקשת שיק בנקאי בסכום של 3.5 מיליון ₪ (המהווים 10% משווי עסקת המכר בצירוף מע"מ), ומיד לאחר מכן, נחתם הסכם מכר, לפיו רכשה המבקשת מן המשיבה 1 את המקרקעין, בתמורה לסך של 29,924,670 ₪, בתוספת מע"מ (להלן: הסכם המכר או עסקת המכר ).

9.ביום 14.1.2016, אף הוגשה ואושרה בקשת כונסי הנכסים למימוש המקרקעין על-ידי בית משפט קמא, בהתאם לעסקת המכר.

10.ביום 21.1.2016, הגישה המשיבה 2 לבית משפט קמא בקשה דחופה לביטול ההחלטה מיום 14.1.2016, המאשרת את מימוש המקרקעין בהתאם לעסקת המכר, בטענה כי בתהליך מימוש המקרקעין נפלו פגמים מהותיים המחייבים את ביטול ההחלטה.

11.ביום 4.2.2016, ניתנה ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, בגדרה נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה 2, וביטל את החלטתו מיום 14.1.2016, תוך שהוא מורה על עריכת התמחרות מחודשת, בכל הנוגע למימוש המקרקעין.

במסגרת ההחלטה, ציין בית משפט קמא כי " במוקד הדברים בולט חוסר האיזון בהתייחסות הכונסים " להצעת המשיבה 2 לעומת הצעת המבקשת; וכי בהינתן העובדה כי במשך תקופה של כ-12 שנים, לא מומשו המקרקעין – עולה קושי ב" חיפזון הלא סביר " שבו נקטו כונסי הנכסים בתהליך מימוש המקרקעין.

בהמשך, עמד בית משפט קמא על " העובדות שלא דווחו לבית המשפט ", במסגרת הבקשה למימוש המקרקעין, וקבע, בהקשר זה, כי: " ברור כי אילו הדיווח לביהמ"ש היה שהמבקשת (המשיבה 2 – א.ש.) מעוניינת לשפר הצעתה מחד, ומאידך שלא בוצעה התמחרות, לא היה ניתן אישור ביום 14.1.2016 לבקשה ".

בהתייחס לטענת המבקשת הנוגעת לנזקים שצפויים להיגרם לה עקב ביטול עסקת המכר, נקבע בהחלטה, כי:

"במכלול הנסיבות, ובין היתר לאור ידיעת המשיבה (המבקשת – א.ש.) על ההצעה הנוספת והתחרות האפשרית עם מציע הזו במועד הגשת הבקשה, והציפייה הסבירה שיש להניח שהייתה למשיבה למשך הזמן עד לסיום התהליך נוכח השלמת הגשת הצעתה ביום 14.1.2016, ולאור הזמן הקצר שחלף, הפגמים החמורים שהוצגו בהחלטה זו מביאים לכך שאישור ביהמ"ש מיום 14.1.2016 לא יכול לעמוד, ולא שוכנעתי כי מדובר בנזקים שככול שקיימים, יש בהם בכדי למנוע את הפעלת שיקול דעת ביהמ"ש ולהורות על קבלת הבקשה וביטול החלטת 14.1.2016".

הבקשה לעיכוב ביצוע

12.ביום 15.2.2016, הגישה המבקשת לבית משפט זה ערעור על החלטתו של בית משפט קמא. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי מכירת המקרקעין, לרבות עיכוב עריכת התמחרות מחודשת בנוגע למקרקעין, עד להכרעה בערעור.

13.לטענת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, משום שלדידה, לאורך כל הדרך, היא פעלה כדין ובהתאם להנחיות כונסי הנכסים, והסתמכה על החלטת בית משפט קמא שאישרה את עסקת המכר. המבקשת טענה בנוסף, כי בית משפט קמא שגה עת בחר להתעלם מן הנזקים הכבדים העלולים להיגרם למבקשת כתוצאה מביטול עסקת המכר; וכאשר העדיף את עמדתו של בנק הפועלים על-פני עמדתם של כונסי הנכסים ובנק דיסקונט. בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבורה המבקשת כי זה נוטה לטובתה, שכן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. נטען, בהקשר זה, כי מאחר שכונסי הנכסים צפויים לערוך התמחרות מחודשת בנוגע למקרקעין, ובשל העובדה כי בכוונתה של המשיבה 2 לשפר הצעתה – המקרקעין ימכרו, תוך זמן קצר, למשיבה 2, אשר עשויה להתחיל לבנות עליהם.

תגובת המשיבה 2

14.המשיבה 2 מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע, בהדגישה כי המבקשת התנהלה בחוסר תום-לב כאשר הציגה " מצגים סותרים בדבר כוונתה להשתתף בהליך התמחרות ". לגישתה של המשיבה 2, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, בהינתן העובדה כי הנזק היחיד עליו מצביעה המבקשת הינו נזק כספי. נטען, בהקשר זה, כי ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תתקבל, יהפכו המקרקעין " לבלתי רלוונטיים " עבור המשיבה 2, אשר תאלץ לאתר מקרקעין חלופיים בעיר באר שבע, לצורך הקמת סניף " איקאה " – דבר אשר יסב למשיבה 2 נזקים כספיים כבדים, ואף יפגע בפרנסת מאות משפחות באזור באר שבע והדרום. המשיבה 2 הוסיפה וטענה, כי הנזק הכספי שעלול להיגרם לה, ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תתקבל, גדול בהרבה מהנזק הכספי שעלול להיגרם למבקשת, במידה שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה. אשר לסיכויי הערעור, סבורה המשיבה 2, כי אלה קלושים, שכן בית משפט קמא דן והכריע בטענות אשר העלתה המבקשת, במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

תגובת בנק הפועלים

15.לטענת המשיב 3, אין מקום לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט קמא. לגישתו של המשיב 3, סיכויי הערעור להתקבל הינם אפסיים, בשים לב לכך שהחלטתו של בית משפט קמא מבוססת על קביעות עובדתיות חד משמעיות, בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. בכל הנוגע למאזן הנוחות, טען המשיב 3, כי זה " נוטה באופן מובהק לדחיית הבקשה ", שכן במידה שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור, הנזק העלול להיגרם למבקשת הינו כלכלי בלבד, נזק שהינו בר-פיצוי. מעבר לכך, טען המשיב 3, כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי ביצוע החלטתו של בית משפט קמא יגרום לה נזק, העולה על נזקם של המשיבים. נטען, בהקשר זה, כי עיכוב ביצוע ההחלטה ידחה את מימוש המקרקעין " בחודשים רבים שלא לומר – שנים רבות " – דבר העלול לגרום לנזקים כספיים כבדים לקופת הכינוס ולנושים המובטחים.

תגובת בנק דיסקונט

16.המשיב 4 סבור, כי טובת הנשייה מצדיקה התנגדות לבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, בין היתר, בשל החשש כי המשיבה 2 עלולה לסגת מכוונתה להגיש הצעה משופרת לרכוש את המגרש במחיר הגבוה מהמחיר שהוצע על-ידי המבקשת; ולנוכח שינויים לרעה שצפויים להתחולל בשוק הנדל"ן הרלוונטי, " באופן שתוחמץ האפשרות להשיא את תוצאות הליך המימוש ". לפיכך, מבקש המשיב 4 מבית משפט זה לאפשר לכונסי הנכסים לפעול, באופן מיידי, לביצוע ההתמחרות בנוגע למקרקעין.

יצויין, כי המשיבה 1, באמצעות כונסי הנכסים, לא הגישה תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע.

דיון והכרעה

17.לאחר שבחנתי את הבקשה שלפניי על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל.

18.כלל הוא, כי אין בהגשת ערעור על פסק דין כדי להצדיק, מניה וביה, את עיכובו. הטעם לכך הוא, כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין, ואין לדרוש ממנו להמתין לתוצאות הערעור שהוגש נגד פסק הדין. מקורו של כלל זה, הוא בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי (ע"א 7468/15 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הלוואה וחסכון ירושלים אגודה שיתופית בע"מ (19.11.2015); ע"א 3140/15 ישיר אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לב (8.6.2015); ע"א 6042/15 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014)). לצד זאת, רשאי בית המשפט לחרוג מן הכלל האמור, ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, אם הוכיח המבקש כי סיכויי ערעורו טובים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום יתקבל הערעור, הוא יתקל בקושי משמעותי להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מוספי

(10.6.2015); ע"א 8786/13 ביאלסטוצקי נ' עו"ד בן ארצי (11.2.2014); ע"א 8898/13 אהרון נ' עובדיה (20.1.2014)).

19.תנאים אלו הינם תנאים מצטברים, אך נקבע, לא אחת, כי מתקיימת ביניהם " מקבילית כוחות ", כך שככל שסיכויי ערעורו של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל (18.2.2014); ע"א 8450/13 שטייסל נ' הכונס הרשמי (12.1.2014); ע"א 2727/13 מכבי שירותי בראיות נ' ישראלי (4.6.2013)). ראוי להדגיש, כי מבין שני תנאים אלה, הוענק משקל הבכורה לשיקול בדבר מאזן הנוחות (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); ע"א 6472/14 ביבאר נ' ביסאן (25.12.2014)).

20.הערעור מושא הבקשה שלפנינו נסוב סביב מכירת נכס מקרקעין. כפי שציינתי, לא אחת, בהקשר לכך, החשש הקיים לנזק בלתי הפיך, הטמון בבקשות לעיכוב ביצוע שעניינן נכסי מקרקעין, מתעורר בנסיבות בהן המקרקעין האמורים משמשים למגוריו של המבקש; או כאשר קיימת אפשרות כי המקרקעין יימכרו לצדדים שלישיים, באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו (ראו: ע"א 1333/14 מיטרי נ' דוברונסקי (13.4.2014); ע"א 1203/14 חוג'יראת נ' חוג'יראת (28.5.2014) ; ע"א 1204/15 איפרגן נ' ז'ררד (26.3.2015) . יש טעם בטענה, אותה העלתה המבקשת במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, כי אם לא תעוכב ההתמחרות בנוגע למקרקעין, ימכרו המקרקעין למשיבה 2, טרם ההכרעה בערעור, ובכך ייווצר מצב בלתי הפיך, אשר יסכל מראש את תוצאות הערעור, ככל שיתקבל. משכך, סבורני, כי בנידון דידן, מאזן הנוחות שבין הצדדים, נוטה, דווקא, לטובתה של המבקשת. שכן, הימנעות מעיכוב ביצוע ההחלטה, בטענה כי במידה שיתקבל ערעורה של המבקשת, היא תהיה זכאית לפיצוי כספי – אינה מאפשרת השבת המצב לקדמותו, באופן מלא, משום שהמבקשת לא תוכל לקבל לידיה בחזרה את המקרקעין.

יחד עם זאת, ובעיקר לנוכח טענתה של המשיבה 2 – כי במידה שהבקשה לעיכוב ביצוע תתקבל, עלול להיגרם לה נזק כספי כבד, כיוון שהמקרקעין יהפכו " לבלתי רלוונטיים " עבורה – אני סבור כי יש להורות על עיכוב ההתמחרות, בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד ערובה מתאימה, להבטחת הנזקים העלולים להיגרם למשיבה 2, כתוצאה מעיכוב האפשרות לרכוש את המקרקעין.

עם זאת, מתבקשת המזכירות לקבוע את הדיון בערעור בהקדם, ולא יאוחר מיום 31.5.2016.

לא למותר הוא לציין, כי בהינתן העובדה כי המשיבים 3 ו-4 לא פעלו למימוש המקרקעין במשך כ-12 שנים, אין בידי לקבל את טענתם בדבר הנזקים הכספיים העלולים להיגרם להם כתוצאה מעיכוב מכירת המקרקעין. משהבעתי את דעתי בנושא מאזן הנוחות, אינני מוצא מקום לנקוט עמדה בנוגע לסיכויי הערעור, שהוגש על ידי המבקשת.

21.סוף דבר, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל. סעד זה ניתן בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית משפט זה, בתוך שלושים ימים, סך של 250,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית, להבטחת נזקיה של המשיבה 2.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.