רע"א 2049/21רז פישמן נ. אביב פריצקי עו"ד- בתפקידו כמפרק הזמני של החברה

1.

לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפר"ק 1996-07-15 מיום 9.3.2020 ומיום 21.3.2020. במסגרת ההחלטה מיום 9.3.2020 (להלן: החלטת ההתמחרות ), הורה בית המשפט המחוזי לקיים התמחרות בין המבקש, ובין מר אברהם טל – המשיב 6 (להלן: טל ), לשם מכירת נכסי חברת טי. ג'י. אי. השקעות נדל"ן בע"מ (להלן: החברה ) המצויים בקוסטה ריקה, ואשר כוללים שני מגרשים ובית מלון פעיל (להלן: הנכסים ). במסגרת ההחלטה מיום 21.3.2020, נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע החלטת ההתמחרות (להלן: החלטת עיכוב הביצוע ).

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 5.7.2015, ניתן צו פירוק זמני נגד החברה, ועו"ד אביב פריצקי, הוא המשיב 1, מונה למפרק הזמני של החברה (להלן: המפרק ).

3.

בהחלטה מיום 23.1.2020, אישר בית המשפט המחוזי למפרק לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכסים, במחיר מינימום בסך של 2,000,000 דולר. בימים 14.2.2020-13.2.2020 פרסם המפרק את ההזמנה להציע הצעות, שבה צוין כי המועד האחרון להגשת הצעות חל ביום 15.3.2020. עוד צוין בהזמנה כי למפרק שמור שיקול דעת בלעדי כיצד להתקדם עם ההצעות שיוגשו לו, לרבות אי קבלתן, עריכת התמחרות בין המציעים, או התקשרות עם גורם אחר. כן צוין כי מכירת הנכסים כפופה לאישור בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

4.

ביום 15.3.2020 הגיש המבקש הצעה לרכישת הנכסים, על סך 2,075,000 דולר בתוספת מע"מ, ככל שיחול (להלן: ההצעה הראשונה מטעם המבקש ). כמו כן, בסעיף 3 לנספח להצעה, צוין על-ידי בא-כוח המבקש כלהלן: "מוסכם כי במקרה בו תזכה הצעתו של מרשי בהתמחרות, תינתן למרשי תקופה של 60 ימים לעריכת בדיקת נאותות לקבלת החלטה סופית למימוש הזכייה ...".

טל רכש אף הוא את המסמכים הדרושים להגשת הצעה לרכישת הנכסים מהמפרק, וכן ביקש מספר אורכות להגשת הצעה מצדו. ואולם, על-אף שהמפרק נעתר לבקשות הארכה מצדו, טל לא הגיש הצעה מטעמו.

בנסיבות אלה, ובהיעדר הצעות נוספות, ההצעה הראשונה מטעם המבקש הייתה ההצעה היחידה שהוגשה בסד הזמנים שנקבע לשם הצעת הצעות.

5.

בימים 2.4.2020 ו- 5.4.2020 שלח המפרק מכתבים לבאת-כוח המבקש, שבהם צוין כי התנאים שהוצבו בהצעה הראשונה מטעם המבקש, לרבות תנאי בדיקת הנאותות, הופכים אותה ל"הצעה מותנית ובלתי מחייבת", וכי תנאים אלה אינם מקובלים ואינם מאפשרים התקדמות בהליכי המכר. בהמשך לכך, הצדדים הידברו ביניהם, אך לא הגיעו להבנות, וביום 8.4.2020 הגיש המפרק הודעת עדכון לבית המשפט המחוזי, שבה טען כי אין מקום לקבלת הצעתו הראשונה של המבקש ככל שהיא כפופה לתנאים האמורים. המבקש, מצדו, הגיש ביום 20.4.2020 לבית המשפט המחוזי בקשה להכריז על הצעתו הראשונה כהצעה הזוכה.

6.

בהמשך, בשל משבר הקורונה צומצמה מאוד פעילות המלון. לנוכח שינוי הנסיבות, ביום 26.8.2020 קיימו המפרק והמבקש פגישת הידברות נוספת, בהשתתפות כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 4

(להלן: הכנ"ר ). מפרוטוקול הפגישה עולה כי המבקש והמפרק הגיעו, בין היתר, להבנות הבאות: (1) הצעתו הראשונה של המבקש תופחת לסכום של 1,452,000 דולר בתוספת מע"מ, ככל שיחול ; (2) תינתן למבקש האפשרות לבצע בדיקת נאותות עד ליום 1.11.2020 (ובהמשך ניתנה ארכה לכך עד ליום 1.12.2020), שבסופה יודיע המבקש האם הצעתו מחייבת, וככל שלא יודיע – הצעתו תפקע אוטומטית; (3) ההסכמות בין הצדדים תהיינה כפופות לאישור בית המשפט המחוזי. יצוין כי בסוף הפגישה, ציינה באת כוח המבקש כי "המתווה הוא מתוך ניסיון להגיע להבנות ואין בו כדי לפגוע בהצעה המקורית. אם מישהו בעתיד יגיע אנו חוזרים למתווה המקורי. ככל שהמתווה לא יאושר – הצעתנו המקורית תקפה" (ראו: פרוטוקול הפגישה, נספח ב' לבקשת המפרק לאישור עקרונות ההתקשרות עם המבקש).

7.

בהתאם להסכמות האמורות, החל המבקש בביצוע בדיקת נאותות, והעמיד סכום של 60,000 דולר לכיסוי הגירעון של בית המלון וסכום מצטבר נוסף של 74,000 דולר לכיסוי חובות שנוצרו לחברה בגין אי תשלום דמי חכירה בעבור אחד המגרשים (להלן: המגרש ).

8.

בשלב זה , במהלך בדיקת הנאותות שביצע המבקש בנכסים, פנה טל אל המפרק וביקש להציע הצעה מטעמו לרכישת הנכסים. המפרק סרב לבקשתו של טל בשל חלוף המועד האחרון להציע הצעות, היעדר ערובה להבטחת הצעתו והשלב המתקדם של בדיקת הנאותות שביצע המבקש.

9.

ביום 30.11.2020, הגיש המפרק בקשה לבית המשפט המחוזי להתקשר עם משרד עורכי דין בקוסטה ריקה, לטובת ליווי מכירת הנכסים. עוד באותו יום, הודיע המבקש למפרק כי אף שלא עלה בידו להשלים את בדיקת הנאותות, וזאת, בשל מניעויות שיצר משבר הקורונה, הצעתו תיחשב ל מחייבת , וזאת בהתאם לתנאים שונים, ובהם: (1) סכום התמורה יעמוד על סך 1,480,000 דולר בתוספת מע"מ, וישולם במועדים שפורטו בהצעתו הראשונה, בתוספת להלוואה בסך של 100,000 דולר לטובת מימון פעילות הפירוק, אשר תנוכה מסכום התמורה; (2) קופת הפירוק תשלם את מרבית התשלומים והחיובים שייווצרו לנכסים עד למועד מסירת החזקה בהם; (3) בנסיבות מסוימות, שבהן יינתן צו סגירה למלון בתוך 6 חודשים ממועד מסירת החזקה בו, המבקש יהיה רשאי להודיע למפרק על ביטול העסקה לרכישת המלון (להלן: ההצעה השנייה מטעם המבקש ).

10.

ביום 20.12.2020, הגיש המפרק בקשה לאשר את עקרונות ההתקשרות עם המבקש כפי שפורטו בהצעתו השנייה. המפרק ציין בבקשתו את פנייתו של טל אליו ואת בקשתו של טל להציע הצעה מטעמו, ואולם, המפרק טען כי בנסיבות שנוצרו, לרבות העובדה שהמבקש הודיע כי הצעתו השנייה מחייבת בפרק הזמן שסוכם בין הצדדים לכך, יש לאשר את עקרונות ההתקשרות עם המבקש. המפרק הוסיף וציין כי ככל שהבקשה תאושר "יהיה צורך בחתימת הסכמי מכר בקוסטה ריקה, אשר ינוסחו ע"י עורכי הדין המקומיים" (להלן: הבקשה לאשר את עקרונות ההתקשרות עם המבקש ).

11.

ביום 4.1.2021, בטרם שניתנה החלטה בבקשת המפרק לאשר את עקרונות ההתקשרות עם המבקש, הגיש טל בקשה לבית המשפט המחוזי להורות למפרק לבחון את הצעתו לרכישת הנכסים תמורת סכום של 1,888,888 דולר. כן ביקש טל להפקיד סך של 100,000 דולר להוכחת רצינות כוונותיו. בהחלטה מיום 21.1.2021 הורה בית המשפט המחוזי לטל להפקיד את דמי הרצינות, תוך שהובהר כי אין בכך כדי להעיד על קבלת הצעתו.

12.

בתשובה שהגישו הנושים ובעלי הזכויות הנוספים בחלק מן הנכסים (המשיבים 3 ו-5; להלן: הנושים ובעלי הזכויות ) לבקשתו של טל, נטען כי מאחר שהצעתו לרכישת הנכסים גבוהה יותר מהצעתו השנייה של המבקש, ולאור העובדה שבית המשפט המחוזי טרם אישר את מכירת הנכסים לידי המבקש, יש לקיים הליך התמחרות בין המבקש לבין טל, אשר ימקסם את שווי הנכסים וישיא את התמורה בעבורם. כן נטען כי אין הצדקה לפער הגדול שבין הצעתו הראשונה של המבקש ובין הצעתו השנייה, וכי בנסיבות אלה, יש לראות בהצעה השנייה כהצעה חדשה שהוגשה בחלוף המועד המקורי להציע הצעות, ואף מטעם זה מוצדק יהיה להעניק לטל הזדמנות להציע הצעה מטעמו במסגרת התמחרות.

13.

המבקש, מצדו, התנגד לבקשה לקיים התמחרות בינו ובין טל, וטען כי הוא המציע היחיד שעמד בכל תנאי ההזמנה להציע הצעות במועד, ומשכך הוא אף השקיע משאבים רבים בשימורם של הנכסים ובבדיקתם, כל זאת בזמן שטל, אשר ידע על ההזמנה להציע הצעות ואף שקל להיענות לה, "ישב על הגדר" במשך תקופה ארוכה.

14.

המפרק טען כי אף שהליך התמחרות עשוי להשיא את התמורה באופן משמעותי, אין לקיים התמחרות בין המבקש לבין טל, וזאת לנוכח אותם הטעמים שהניאו את המפרק מלאפשר לטל להגיש הצעה לאחר שהמבקש החל בבדיקת הנאותות ביחס לנכסים.

15.

ביום 17.2.2021 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, ובמהלכו שיפר המבקש את הצעתו השנייה, והציע לשוב לסכום הצעתו הראשונה, בסך של 2,075,000 דולר בניכוי סך של 170,000 דולר שהושקעו על-ידו לשימור המגרש, ובתוספת תנאי לפיו בנסיבות מסוימות יוכל המבקש לחזור בו מרכישת מגרש זה (להלן: תנאי הביטול הרטרואקטיבי ). בתגובה לכך, הגיש טל למחרת הדיון הודעה לבית המשפט המחוזי לפיה אף הוא משפר את הצעתו לסך של 2,500,000 דולר, ללא תנאים נלווים.

16.

לנוכח ההתפתחויות, הורה בית המשפט המחוזי למפרק ולכנ"ר להגיש את עמדותיהם בנוגע לסוגיית מכירת הנכסים.

בהתאם לכך הגיש המפרק את עמדתו, ובה טען כי הצעתו העדכנית של המבקש, אשר כוללת, בין היתר, את תנאי הביטול הרטרואקטיבי, עשויה להביא לפגיעה בבעלי הזכויות של המגרש. לפיכך, נטען כי יש לאשר את הצעתו הראשונה של המבקש, ללא הפחתות וללא תנאים נלווים, ולחלופין לערוך התמחרות בין המבקש לבין טל על בסיס הצעתו האחרונה של טל, וכאשר תינתן למבקש הטבה בסך 150,000 דולר, או כל סכום אחר שייראה לבית המשפט בגין מאמציו של המבקש לפתור קשיים שהתגלעו בנוגע לנכסים ולשימור ערכם, ואשר יופחת מסכום הצעתו, ככל שהיא תזכה.

הכנ"ר, לעומת זאת, טען כי על אף החשיבות הגדולה שיש לתת להשאת התמורה לנושי החברה, ועל אף שהצעתו של טל גבוהה יותר מזו של המבקש, יש לתת את המשקל העיקרי, בנסיבות העניין, לערך תקינות ההליך ולאינטרס ההסתמכות שנוצר למבקש, וכן לכך שהצעתו של טל הוגשה תקופה ארוכה לאחר חלוף המועד שנקבע לכך ללא הצדקה. בשל האמור, נטען כי יש לאשר את הצעתו האחרונה של המבקש כפי שהיא באה לידי ביטוי בדיון שנערך ביום 17.2.2021, ולא לערוך התמחרות בינו לבין טל.

17.

בדיון נוסף שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 28.2.2021 שיפר טל פעם נוספת את הצעתו לסך של 2,900,000 דולר ללא תנאים נלווים, והודיע כי הוא מוכן לערוך התמחרות שזה יהיה סכומה ההתחלתי, ואשר במסגרתה הוא יהיה מוכן לשפר עוד את הצעתו.

18.

ביום 2.3.2021 הגיש המפרק הודעת עדכון לבית המשפט המחוזי, לפיה, בשל השיפור האחרון בהצעתו של טל, המפרק נוטה כעת לתמוך בעריכת התמחרות בין המציעים, לצד מתן הטבה כספית למבקש כאמור לעיל בשל השקעת המשאבים מצדו לאורך ההליך, וזאת ככל שהצעתו תזכה בהתמחרות.

19.

ביום 4.3.2021 הגיש המבקש בקשה כי המפרק יבהיר מה גרם לשינוי עמדתו בסוגיית מכירת הנכסים, והאם שינוי זה נבע מהשפעה בלתי הוגנת על המפרק. זאת, על רקע פניות שנעשו אל המבקש עצמו, על-ידי גורמים עבריינים, לטענתו, במטרה לשכנעו לחזור בו מהצעתו לרכישת הנכסים. בתשובתו מיום 8.3.2021 הבהיר המפרק כי לא פנה אליו כל גורם במטרה להשפיע על עמדתו בסוגיה, וכי השינוי בעמדתו נבע, בעיקרו של דבר, מההתפתחויות שחלו בהצעות, ולנוכח כלל הטענות שהועלו ביחס לסוגיית מכירת הנכסים.

החלטת ההתמחרות

20.

בהחלטתו מיום 9.3.2021 הורה בית המשפט המחוזי על ביצוע התמחרות בין המבקש לבין טל ביחס לרכישת הנכסים, שסכומה ההתחלתי יעמוד על סך של 2,900,00 דולר לפי השער היציג בתוספת מע"מ, ככל שיחול.

בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי טל הודה בכך שרק לאחר שידע את פרטי הצעתו של המבקש הוא החליט "להיכנס לזירה" ולהתמודד מולו, וכי דבריו אלה היו יכולים לסתום את הגולל על בקשתו. כן צוין, כי יש לזקוף לחובתו של טל את העובדה שהוא היה מודע להליכי המכר מתחילתם, ובמשך תשעה חודשים, כל עוד מגפת הקורונה גרמה לשיתוק ענף המלונאות, בחר שלא להגיש הצעה, ורק לאחר שהמצב התבהר והתמתן מעט, הוא החליט להגיש את הצעתו. לצד זאת, בית המשפט המחוזי ציין כי ניתן אולי לגלות הבנה מסוימת כלפי מי שחשש ליטול על עצמו התחייבויות כספיות כבדות בעולם של חוסר הוודאות שיצר משבר הקורונה, במיוחד בכל הנוגע לענף התיירות שנפגע קשות.

מכל מקום, צוין כי העובדה שמכריעה את הכף במקרה הנדון היא כי המבקש לא היה עקבי בהצעתו, וערך בה שינויים משמעותיים, בטרם שהיא הובאה לאישור בית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש עצמו לא ראה את הצעתו הראשונה והמקורית כמחייבת וכסופית, וכי הוא אינו יכול לטעון כי הוא הסתמך עליה וכי הייתה לו ציפייה לגיטימית שהצעתו תאושר. כן צוין כי במהלך הדיונים שנערכו בבית המשפט המחוזי החל הליך שיפור של הצעות על-ידי המציעים, שהיווה מעין הליך התמחרות, וכי המבקש עצמו נטל בו חלק.

בית המשפט המחוזי הדגיש עוד כי הבקשה שהוגשה על-ידי המפרק ביום 20.12.2020 הייתה בקשה לאשר את עקרונות ההתקשרות בינו לבין המבקש ביחס להצעתו השנייה, ולא בקשה לאישור מכר . כן צוין, כי כבר במסגרת ההזמנה להציע הצעות הובהר כי המפרק אינו מחויב לקבל שום הצעה שתוגש לו וכי הוא רשאי, בהתאם לשיקול דעתו, לקיים משא ומתן עם כל אדם, בין אם הוא הגיש הצעה על-פי התנאים שפורסמו ובין אם לאו, לקיים התמחרות בין המציעים ולבקש הצעות נוספות. משכך, נקבע כי המבקש היה מודע לכך שקיימת אפשרות שהצעתו לא תאושר בסופו של יום.

עוד ציין בית המשפט המחוזי כי הצעתו השנייה של המבקש נמוכה בכחמישים אחוז מהצעתו העדכנית של טל, וכי אף לאחר שיפור הצעת המבקש נותר פער ניכר בין ההצעות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי לא מצא טעם לסטות מעמדתו העדכנית של המפרק, שלפיה יש לערוך התמחרות בין המציעים, וכי יש להתחשב אף בעמדות הנושים של החברה, אשר תמכו בעריכת התמחרות כאמור.

לאור האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי תיערך התמחרות בין המציעים כאמור לעיל. בתוך כך, הורה בית המשפט המחוזי כי בשל השקעתו של המבקש ומאמציו להסרת מגבלות ולפתרון בעיות בקשר לנכסים, כמו גם לשיפור ערכם, יינתן לו יתרון כספי בסך 170,000 דולר ביחס לכל הצעה אחרת שתשתתף בהתמחרות.

21.

על החלטת ההתמחרות נסבה בקשת רשות הערעור העיקרית שלפני (רע"א 2049/21).

בקשת רשות הערעור הנוספת (רע"א 2157/21) נסבה על החלטת עיכוב הביצוע. לצד בקשה זו, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בהחלטה מיום 5.4.2021 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב אישור

מכירת

הנכסים עד להחלטה אחרת.

22.

להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 22.3.2021 נערכה ההתמחרות שעליה הורה בית המשפט המחוזי, וזאת בהיעדרו של המבקש. במסגרת ההתמחרות, שיפר טל את הצעתו פעם נוספת לסך של 2,936,000 דולר בתוספת מע"מ ככל שיחול. בהמשך לכך, ביום 24.3.2021 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה מטעם המפרק לאישור מכירת הנכסים לידי טל בהתאם להצעתו זו.

הבקשה דנן (רע"א 2049/21)

23.

בבקשתו, שב המבקש, בעיקרו של דבר, על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. כן נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי מתעלמת מהסתמכות המבקש על ההבנות שהושגו בינו ובין המפרק ביום 26.8.2020, אשר מהוות תחליף לקביעה כי הצעתו היא הזוכה, ושבגינן המבקש השקיע משאבים רבים להצלת הנכסים ולשימורם. לטענת המבקש, הבנות אלו שינו את מעמדו מ"מציע" ל"מעין שותף בנכסים". כן נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר הוא קבע כי המבקש לא ראה בהצעתו הראשונה כמחייבת, וזאת, בעיקרו של דבר, מפני ש ביום 20.4.2021, כאשר משבר הקורונה כבר עומד ברקע הדברים, המבקש הגיש בקשה להכריז על הצעתו הראשונה כזוכה, מה שמלמד על רצינותו וכי הוא ראה בהצעתו הראשונה כמחייבת. כן טוען המבקש, כי המפרק צריך היה לאשר את הצעתו הראשונה, וכי בית המשפט המחוזי שגה כאשר הוא לא הכריע בבקשתו האמורה להכריז על הצעתו הראשונה כזוכה . בתוך כך, נטען כי המפרק הוא שיזם את הפחתת ההצעה הראשונה, ולא המבקש, וכי המבקש עמד על כך שלו תועלה נגדו טענה בגין ההפחתה הוא ישוב להצעתו הראשונה, כפי שהוא גם עשה בפועל במהלך הדיונים. מכל האמור עולה, כך נטען, כי המבקש היה עקבי בהצעותיו.

המבקש מוסיף וטוען, כי מבחינה מהותית בקשת המפרק לאישור עקרונות ההתקשרות עם המבקש היא למעשה בקשה לאישור הסכם מכר, וכי אף המפרק ראה אותה ככזאת בעת הגשתה. מתוך תפיסה זו, כך נטען, הגיש המפרק ביום 30.11.2020 עוד בטרם שהוגשה הבקשה לאישור עקרונות ההתקשרות עם המבקש, בקשה לאישור התקשרות עם משרד עורכי דין בקוסטה ריקה לטובת ליווי מכירת הנכסים.

עוד נטען, כי נפלו פגמים מהותיים בהתנהלותו של המפרק, לרבות בדרך של הסתרת מידע מהותי מהמבקש קודם להגשת ההצעה הראשונה מטעמו, ואף לאחר מכן, לגבי חוב שרבץ על המגרש ואשר עשוי להביא לביטול חכירתו, וכי התנהלותו של המפרק, בין היתר, בדרך של שינוי עמדותיו לאורך הליך המכירה, מעלה חשד לגבי מניעיו.

24.

המפרק בתשובתו סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי. המפרק טוען כי הצעתו הראשונה של המבקש לא הייתה מחייבת, כפי שגם הובהר לו בזמן אמת. עוד נטען כי המבקש היה מודע לכך שאף ההבנות שגובשו בינו ובין המפרק ביום 26.8.2020, היו כפופות לאישור בית המשפט המחוזי, וכי לא היה כל הכרח שהן תאושרנה על-ידו, בייחוד בשים לב לכך שסכום התמורה הופחת משמעותית מהסכום המינימלי שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי עובר לפרסום ההזמנה להציע הצעות.

המפרק טוען עוד כי אף המימון שהעמיד המבקש לכיסוי חובות של הנכסים לאורך ההליך, אינו מעיד על הסתמכות או על שינוי מעמדו ביחס לנכסים, שכן מימון זה הועמד תחת ההסכמה כי הוא ישוב לכיסו של המבקש בין אם הצעתו תאושר, ובין אם לאו. נטען עוד כי המבקש שינה בעצמו את הצעתו השנייה, במהלך הדיונים, וגם בכך יש כדי להעיד כי הוא לא ראה אותה כמחייבת. כן נטען, כי אין ממש בטענות המבקש לגבי פגמים שנפלו בהתנהלותו של המפרק, שכן המידע בדבר החוב הרובץ על המגרש היה ידוע למבקש עוד מתחילת הדרך, וכי מכל מקום, המבקש הסכים, במסגרת הבקשה לאישור עקרונות ההתקשרות עמו, עליה הוא היה חתום, כי המפרק לא הציג לו מצגים כלשהם ביחס לנכסים, וכי המבקש חוזר בו מכל טענה שהייתה לו כלפי המפרק. כן נטען כי אין ממש בטענה שבית המשפט המחוזי היה צריך להכריע בבקשת המבקש להכריז על הצעתו כהצעה הזוכה, שכן זו הוגשה על בסיס הצעתו הראשונה, אשר שונתה מאוחר יותר בהסכמת הצדדים.

המפרק מוסיף כי ההחלטה לקיים התמחרות בין המבקש לבין טל צודקת לנוכח הפער הגדול שבין ההצעות. כן נטען כי ההחלטה מאוזנת וכי היא מתחשבת הן באינטרס הנושים להשאת תמורת המכר והן באינטרס של המבקש להתחשב במאמצים שהושקעו על-ידו עד כה.

25.

הנושים ובעלי הזכויות סומכים אף הם ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. בתוך כך, מדגישים הנושים ובעלי הזכויות כי המבקש לא היה רשאי להסתמך על ההבנות אליהן הגיע עם המפרק מיום 26.8.2020, שכן הוא היה מודע לכך שלנושים ולבעלי הזכויות עומדת הזכות להתנגד להבנות אלה, כפי שאף שקרה בפועל, וכי התנגדות זו עשויה להיות בעלת משקל בעת קבלת ההחלטה בנדון על-ידי בית המשפט המחוזי.

26.

טל סומך אף הוא ידיו על החלטת ההתמחרות, וזאת מטעמים דומים לאלו שהעלו המפרק והנושים ובעלי הזכויות.

27.

הכנ"ר בעמדתו מציין כי הוא עודו סבור שבנסיבות העניין לא היה מקום להורות על ביצוע התמחרות בין המבקש ובין טל, ואולם, משעה שהתקבלה החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה עמדה זו, הוא אינו סבור כי יש להתערב בה בהליך ערעורי, שכן לא נפלה בהחלטה זו שגיאה המצדיקה זאת. לפיכך, עמדת הכנ"ר היא כי יש להותיר את ההכרעה בנדון לשיקול דעתו של בית משפט זה, על יסוד עמדותיהם של יתר הצדדים.

28.

המבקש ביקש להגיב לתשובת המפרק, ובהחלטתי מיום 27.4.2021 נעתרתי לבקשה. בתגובתו, שב המבקש על עיקרי טענותיו כפי שהועלו בבקשתו שלפני, ומבקש שייקבע דיון בבקשה. אקדים ואומר, כי דין בקשה זו להידחות באשר לא קיימת זכות מוקנית לבעלי הדין לקיים דיון בבקשת רשות הערעור. בנוסף, אציין כי הצדדים פרשו בכתבי הטענות יריעה רחבה ואף ניתנה כאמור למבקש הזדמנות להגיש תגובה מטעמו לתשובת המפרק לבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

29.

לאחר העיון בבקשה (רע"א 2049/21 ) ובתשובות לה, על נספחיהן, וכן בתגובת המבקש מיום 30.4.2021, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כמפורט להלן.

30.

כפי שנפסק לא אחת על ידי בית משפט זה, ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן בניהול הליך הפירוק, למעט במקרים חריגים. זאת, לנוכח מומחיותה של הערכאה הדיונית בכגון דא, ולאור היכרותה עם הנפשות הפועלות ועם כלל נסיבות העניין (ראו: רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' נאמנים , פסקה 17 (19.8.2018); רע"א 5308/14 לוי נ' גרין , פסקה 7 (21.9.2014); רע"א 5864/18 ידיד נ' אמסטר , פסקה 12 (7.1.2019)). כך נפסק גם בהתייחס להחלטות הנוגעות להליכי התמחרות (ראו: רע"א 8460/19 מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה בע"מ נ' בנקל

(23.12.2019); רע"א 845/21 אברהם נ' חכים , פסקה 10 (12.4.2021)). לא מצאתי כי המקרה שלפנינו נמנה עם המקרים החריגים אשר מצדיקים התערבות כאמור, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

31.

דין הבקשה להידחות אף לגופה.

32.

כבר נפסק בעבר כי ככלל, בהליכי הוצאה לפועל ומימוש נכסים, זכות המציע בנכס מתגבשת במועד שבו המכר אושר על-ידי רשם ההוצאה לפועל או על-ידי בית המשפט, וכי המועד הקובע לסופיות המכר הוא מתן אישור כאמור (ע"א 573/12 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גולדסיל בע"מ , פסקה 19 (29.8.2012); רע"א 2780/19 ברדה נ' בודה , פסקה 9 (8.8.2019) (להלן: עניין

ברדה )). לצד זאת, צוין כי אף בשלב הביניים שבו מציע התקשר עם בעל תפקיד בהסכם לרכישת נכס בהליכי מימוש, אך הסכם המכר טרם אושר על-ידי בית המשפט, יש להתחשב בציפיותיו הלגיטימיות והראויות להגנה של המציע ( שם, בפסקה 9).

ציפיות אלה, כך נקבע, הן אינטרס אחד מבין האינטרסים השונים שיש לאזן ביניהם במקום שבו לאחר שבעל התפקיד התקשר עם המציע הראשון בהסכם לרכישת הנכס הנדון, מובאת לפניו הצעה נוספת לרכישת הנכס בסכום גבוה יותר. בתוך כך, צוין כי יש לערוך איזון בין אינטרס החייב והנושים בהשאת תמורת המכר, מצד אחד, לבין עיקרון סופיות הליכי המכר והפגיעה האפשרית במציע הראשון ובצדדים שלישיים נוספים, כמו גם הצורך בביטחון וביציבות בהליכי חדלות פירעון והפגיעה ארוכת הטווח בהליכי מימוש נכסים, מצד שני (ראו: עניין

ברדה , בפסקה 10; ע"א 509/00 לוי נ' ברכה , פ"ד נה(4) 410, 428 (2001) (להלן: עניין

ברכה )). כן נקבע, כי יש לתת משקל אף להתנהלותו של המציע המאוחר ולסיבה שבגינה הוא איחר בהגשת הצעתו (עניין ברכה , בעמ' 430).

33.

לאור כל האמור, ובעיקר לנוכח משקלו וחשיבותו של עיקרון סופיות הליכי המכר, נקבע כי באופן עקרוני במקרה שבו נערך עם המציע הראשון הסכם למכירת הנכס שבמימוש , אשר נקשר בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה, הרי ש" לא בנקל יאות בית המשפט להעדיף על פניו הצעה מאוחרת, אף אם התמורה בגדריה גבוהה מזו שבקודמתה. ההתערבות על דרך של העדפת הצעה מאוחרת תֵעשה במצבים נדירים וחריגים, ובנסיבות מיוחדות בלבד . נדרש שיתקיים יתרון כלכלי בולט ומשמעותי בהצעה החדשה, אשר יישקל אל מול הפגיעה בהסתמכותו של המציע המקורי, בהגינותם ובסופיותם של הליכי המימוש, ובאמון הציבור בהליכים אלו" (ההדגשה הוספה, י.ו.; ראו: עניין ברדה , פסקה 11).

34.

בענייננו, נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שבין המבקש לבין המפרק לא נחתם הסכם מכר לרכישת הנכסים (ראו לעניין זה את בקשת המפרק לאישור הסכם העקרונות שבה צוין באופן מפורש, כי ככל שהסכם העקרונות יאושר, יהיה צורך לחתום על הסכם מכר בין הצדדים). לפיכך, הכללים האמורים לעיל בדבר ההגנה הניתנת לאינטרס ההסתמכות של מציע שחתם עם מפרק על הסכם מכר לרכישת נכס שבהליכי מימוש, אינם חלים בעניינו באופן ישיר.

השאלה המתעוררת בענייננו היא, אפוא, אם יש להרחיב את ההגנה הניתנת בפסיקה לאינטרס ההסתמכות של המציע הראשון אף למקרים שבהם הוא לא התקשר עם בעל התפקיד בעסקת מכר, אלא אך הגיע עמו להבנות כמתואר לעיל.

כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי במקרה הנדון ובנסיבותיו, אין מקום להרחבת ההגנה כאמור, וכי בית המשפט המחוזי איזן נכונה בין האינטרסים השונים והמשקל שיש לייחס לכל אחד מהם. אבהיר דבריי.

35.

כפי שפורט בהרחבה לעיל, המבקש הגיש את הצעתו הראשונה למפרק ביום 15.3.2020 בה הציע לרכוש את הנכסים בסך של 2,075,000 דולר. ואולם הצעה זו הייתה מסויגת ומותנית, ולפיכך, בסופו של דבר, וחרף היותה ההצעה היחידה שהוגשה, הרי שלנוכח עמדת המפרק כלפי התנאים שהתנה המבקש בהצעה זו, היא נדחתה על-ידי המפרק, וממילא לא הובילה לחתימתו של הסכם מכר בין הצדדים. המבקש אמנם הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי להורות למפרק להכריז על הצעתו הראשונה כהצעה הזוכה, ואולם, עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשה זו, ולאחר הידברות נוספת, הגיעו המבקש והמפרק ביום 26.8.2020 להבנות אשר הובילו בהמשך להגשת הצעה חדשה, שניה במספר, על-ידי המבקש.

כך, בפגישה שנערכה ביום 26.8.2020 הוסכם כי סכום הצעתו של המבקש יופחת באופן משמעותי ויעמוד על סך של 1,452,000 דולר, וכי הוא יבצע בדיקת נאותות ביחס לנכסים, שבסופה יודיע האם הצעתו מחייבת. בשלב זה , ובמהלך התקופה שבה ביצע המבקש את בדיקת הנאותות האמורה, דהיינו, עוד טרם מסר כל הודעה לפיה הצעתו השנייה מחייבת, ביקש טל מהמפרק להגיש את הצעתו.

36.

אני סבורה, כי בנקודת הזמן הזו, בה פנה טל אל המפרק בבקשה להציע הצעה מטעמו, המפרק צריך היה לקבלה, שכן משעה שהמפרק אפשר למבקש להגיש הצעה חדשה במהותה במסגרת ההבנות שאליהם הגיעו ביום 26.8.2020, הרי שבכך, הלכה למעשה, פתח המפרק את ההליך להצעות חדשות. במצב דברים זה, ראוי היה לאפשר אף למציעים אחרים, ובכללם לטל, להגיש הצעותיהם, על-מנת לשמור על עיקרון הגינות ההליך (ראו: (עניין ברכה , בעמ' 421; ע"א 1267/16 בלו סקאי ליסינג תפעולי בע"מ נ' מיטבית סיבל באר שבע 1995 בע"מ (בכינוס) , פסקה 12 (1.8.2016) ).

37.

יתר על כן, למבקש אמנם היה יסוד להניח כי ככל שהוא יודיע שהצעתו השנייה מחייבת, הרי שקיים סיכוי כי היא תאושר על-ידי בית המשפט, בהיותו "השחקן היחיד במגרש" במשך תקופה ממושכת. ואולם, כל עוד המבקש לא הודיע על היות הצעתו השנייה הצעה מחייבת, וכל עוד ההבנות שאליהן הגיעו הצדדים בפגישתם מיום 26.8.2020 לא אושרו על-ידי בית המשפט וטרם נחתם הסכם מכר בין המבקש לבין המפרק, הרי שהמבקש ידע, ולמצער הוא צריך היה לדעת, כי מציעים נוספים עשויים לפנות אל המפרק ולהציע הצעות, וכי הצעתו השנייה, כפי שבאה לידי ביטוי בהבנות האמורות, עלולה להידחות על-ידי בית המשפט.

38.

מסקנתי זו, שלפיה אינטרס ההסתמכות של המבקש מכוח ההבנות שהושגו בינו ובין המפרק כאמור לא היה מבוסס, נשענת על אינדיקציות רבות העולות מהפירוט העובדתי הנרחב שהובא לעיל. אמנה את העיקריות שבהן:

א.

המבקש הודיע למפרק כי הצעתו השנייה מחייבת רק ביום 30.11.2020, וזאת לאחר פנייתו של טל אל המפרק להציע הצעה מטעמו. ויובהר, הודעה זו של המבקש הייתה ההודעה הראשונה במסגרת הליך הצעת ההצעות שבה הוא הודיע כי הצעתו (הראשונה או השנייה) היא הצעה מחייבת. עד להודעה זו, המבקש התנה את הצעותיו בתנאים שונים שרק בהתקיימם יהפכו הן למחייבות. מכאן, כי המבקש עצמו לא ראה בהצעתו, הראשונה או השנייה, כמחייבת עד לאחר שטל ביקש להגיש הצעה מטעמו.

בהקשר זה אעיר כי יש לדחות את טענת המבקש שלפיה הבקשה שהוא הגיש ביום 20.4.2020 לבית המשפט המחוזי להכריז על הצעתו הראשונה כהצעה הזוכה מעידה כי הוא ראה בהצעתו הראשונה כמחייבת. כאמור, הצעתו הראשונה של המבקש הייתה מותנית והכילה תנאי שלפיו רק בתום בדיקת נאותות מטעמו הוא יודיע האם הצעתו סופית למימוש הזכייה (ראו לעיל בפסקה 4).

ב.

עצם הגשתה של ההצעה השנייה מטעמו של המבקש לאחר המועד האחרון להציע הצעות , ולאחר שהצעתו הראשונה נדחתה על-ידי המפרק, לא רק שפתחה את ההליך מחדש, כאמור לעיל, אלא אף מעידה על כך שהמבקש לא יכול היה להסתמך על כך שמועד זה חלף. משעה שהוא עצמו הגיש הצעה חדשה לאחר חלוף המועד, לא הייתה מניעה שאף מציעים נוספים יבקשו לעשות כן.

ג.

בפגישה מיום 26.8.2020 שבסופה הגיעו המבקש והמפרק להבנות, ציינה באת כוחו של המבקש כי "המתווה הוא מתוך ניסיון להגיע להבנות ואין בו כדי לפגוע בהצעה המקורית. אם מישהו בעתיד יגיע אנו חוזרים למתווה המקורי. ככל שהמתווה לא יאושר – הצעתנו המקורית תקפה". מבלי להתייחס לשאלה האם ההצעה הראשונה נותרה בתוקפה לאחר שהמפרק דחה אותה, ולאחר שהמבקש הגיע להבנות עם המפרק לגבי הצעה חדשה, הרי שנראה כי דבריה אלה של באת כוח המבקש מלמדים כי המבקש בעצמו היה מודע לכך שלנוכח ההגשה הצפויה של הצעה חדשה מטעמו, הרי שבנסיבות אלה עשוי להופיע מציע נוסף לרכישת הנכסים.

ד.

התמורה החדשה שעליה הוסכם בהבנות שבין המבקש ובין המפרק מיום 26.8.2020 הופחתה לסך של 1,452,000 דולר. סכום זה חרג באופן משמעותי מהסכום המינימלי שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה המאשרת פרסום הזמנה להציע הצעות, בסך של 2,000,000 דולר. חריגה זו צריכה הייתה לכל הפחות לעורר חשש כי בית המשפט המחוזי לא יאשר הצעה זו (ראו והשוו: בע"א 658/87 הלפרין נ' ארנון , פ"ד מג(4) 621, 626-625 (1989)).

39.

על רקע כל האמור אני סבורה כי בשלב שבו טל פנה למפרק בבקשה להציע הצעה, לא התגבש אצל המבקש אינטרס הסתמכות הראוי להגנה חזקה לכך שהצעתו השנייה, אם וכאשר תוגש לאישור בית המשפט, אכן תאושר על-ידו, ולכך שבהתאם לאישור שכזה, הוא יתקשר בהסכם מכר עם המפרק.

אכן, כפי שציינתי לעיל, המבקש השקיע משאבים רבים בהליך הנדון (משאבים כלכליים ומשאבי זמן), וככל הנראה הוא הניח שמלבדו אין עוד מתעניינים ברכישת הנכסים. משכך, ייתכן כי הוא הניח שבית המשפט המחוזי יאשר את הצעתו השנייה, חרף היותה נמוכה באופן משמעותי מהצעתו הראשונה, ונמוכה אף מהסכום המינימלי שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי בהזמנה להציע הצעות. ואולם, הימנעותו של המבקש מלקבוע עד ליום 30.11.2020 שהצעתו היא מחייבת, תוך "הותרת הכדור בידיים שלו" וניסיון לשפר את מצבו באמצעות יצירת תנאים שונים, לרבות תנאים המבטיחים את החזרת הכספים שהשקיע בנכסים, הייתה כרוכה גם בסיכון שהוא נטל על עצמו לפיו כל עוד הצעתו אינה סופית ומחייבת מבחינתו וכל עוד הסכם המכר טרם נחתם – הרי שהצעתו בוודאי אינה מחייבת אף מנקודת המבט של המפרק או של יתר הנוגעים בדבר. סיכון זה אכן התממש, ועל המבקש לשאת בעלות התממשותו. משכך, ככל שקיים למבקש אינטרס הסתמכות, הרי שמדובר באינטרס חלש, אשר ההגנה שיש לתן לו בנקודת הזמן האמורה ובנסיבות המתוארות חלשה אף היא.

40.

על רקע האמור, ולנוכח השיקולים והאינטרסים העומדים מנגד, ובהם תקינות ההליך, הגינותו והשוויון בין המציעים כמו גם השאת תמורת המכר, נראה כי החלטת בית המשפט המחוזי להורות על התמחרות בין הצדדים היא החלטה המאזנת כראוי בין האינטרסים השונים במקרה הנדון. זאת, בין היתר, לנוכח הפער הניכר שבין ההצעות כפי שהיו במועד החלטת ההתמחרות, ולפיכך לא ראיתי להתערב בהחלטה.

41.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור על החלטת ההתמחרות (רע"א 2049/21) נדחית.

לנוכח התוצאה האמורה, מתייתר הצורך להכריע בבקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את הליך ההתמחרות (רע"א 2157/21), ובבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצדה. מובהר בזאת, כי הצו הארעי לעיכוב אישור מכירת הנכסים שניתן בהחלטתי מיום 5.4.2021 בטל.

בנסיבות, לא ראיתי לחייב את המבקש בהוצאות.