רע"א 5528/21 בני גורג' שוקחה (חיפה) בע"מ נ. גאבי שוקחה

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול , סג"נ) בחדל"ת 55052-08-20 מיום 1.8.2021 במסגרתו נקבע כי כל המעוניין להגיש הצעה לרכישת משיבה 2 (להלן: החברה ) ימסור הצעתו תוך 7 ימים למשיב 3 אשר יכנס אסיפת נושים לבחינת ההצעות.

הרקע לבקשה

1.

ביום 26.8.2020 הוגשה בקשה למתן צו פתיחת הליכים נגד החברה על ידי נושה. ביום 5.11.2020 ניתן לחברה צו פתיחת הליכים ומשיב 3 מונה כנאמן לחברה (להלן: הנאמן ). נגד החברה הוגשו תביעות חוב בסך כולל של כ-26,000,000 ש"ח.

2.

בדו"ח שהגיש הנאמן לבית המשפט ביום 22.12.2020, צוין כי מדובר בחברה פעילה עתירת נכסים בתחום שיווק מוצרי המזון, ובעיקר זכויות קניין רוחני, ביניהן סימני מסחר והמוניטין של החברה, להם ערך רב במגזר הערבי. במסגרת הדו"ח צוין כי בין החברה לבין משיבה 4 (להלן: המשיבה ) נרקמו קשרי עבודה עסקיים הדוקים, כאשר המשיבה משווקת עבור החברה מוצרים בהיקפים משמעותיים. כמו כן, מתנהלים ביניהן הליכים משפטיים, בין היתר בשאלת הבעלות על סימני המסחר.

3.

בהחלטה מיום 14.1.2021 הורה בית המשפט לנאמן לפרסם הזמנה לקבלת תביעות חוב עד ליום 15.3.2021 וכן הזמנה להציע הצעות לרכישת מניות החברה, כאשר המציעים יהיו רשאים להגיש גם הצעות המותנות בתוצאות ההליך המשפטי שהחברה, באמצעות הנאמן, מנהלת מול המשיבה בנוגע לבעלות על סימני המסחר.

4.

ואכן, ביום 5.2.2021 פורסמה על ידי הנאמן הזמנה להציע הצעות לרכישת החברה, וזאת עד ליום 25.2.2021. ביום 25.2.2021 הגישה המבקשת לנאמן הצעה על דרך של ביצוע הסדר נושים, תמורת סך של 4,000,000 ש"ח שישולמו לקופת הנאמן. כביטחון להצעה, הפקידה המבקשת בידי הנאמן המחאה בנקאית לפקודתו על סך של 400,000 ש"ח. הצעת המבקשת הותנתה בכך שיינתן צו שיפוטי הקובע באופן מפורש כי הקניין הרוחני של החברה, לרבות סימני המסחר, הם בבעלות החברה (ולא בבעלות המשיבה כפי שנטען על ידה) וכן בכך שיינתן אישור הממונה על התחרות לביצועה, ככל שיידרש.

5.

אלא שביום 4.3.2021 התקבלה אצל הנאמן הצעה נוספת לרכישת החברה על סך של 4,400,000 ש"ח מטעם יוסף אבו כליב (להלן: אבו כליב ) בתנאים זהים להצעת המבקשת. בנוסף הוגשה הצעה מטעם משיב 1, בעל השליטה בחברה, על פיה יסדיר את חובות החברה במסגרת תכנית שיקום, במסגרתה יזרים 1,500,000 ש"ח. בשים לב להצעות השונות שהוגשו, זימן הנאמן התמחרות ואסיפת נושים ליום 21.3.2021. לקראת הליך ההתמחרות, ביום 11.3.2021 שיפרה המבקשת את הצעתה לרכישת החברה בתמורה לסך של 6,000,000 ש"ח, ובהתאם לכך הפקידה בידי הנאמן המחאה בנקאית נוספת על סך של 200,000 ש"ח.

6.

ביום 21.3.2021 התקיימה התמחרות ולאחריה אסיפת נושים. בשלב הראשון, נערכה התמחרות בין המבקשת לבין אבו כליב, אך משהודיע אבו כליב כי הוא אינו משפר את הצעתו, זכתה המבקשת בהתמחרות באותו שלב. בשלב השני נערכה הצבעת נושים לבחירת ההצעה המועדפת עליהם מבין הצעת המבקשת והצעת משיב 1, בסופה הוכרע פה אחד כי ההצעה המועדפת היא הצעת המבקשת. בעקבות זאת, ביום 8.4.2021 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסדר נושים, בהתאם להצעת המבקשת. צוין כי ההצעה מותנית בכך שבית המשפט יקבע כי הבעלות בסימני המסחר היא של החברה.

7.

עוד בטרם הכריע בית המשפט בבקשה לאישור הסדר הנושים, ביום 27.5.2021 הגיש משיב 1 בקשה במסגרתה הורה בית המשפט על הפסקת הליך הפירוק "והעברת ההליך למסלול של שיקום כלכלי". בבקשה טען כי באמצעות המשיבה עלה בידו לגייס הלוואה מותנית באישור הסדר נושים, באמצעותה יסולקו מלוא חובות החברה לנושים. בתגובת הנאמן לבקשה נטען כי מדובר למעשה בהליך עוקף להליך ההתמחרות שנערך זה מכבר, בסופו הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים בהתבסס על הצעתה של המבקשת. מה גם, מאחורי הצעת משיב 1 עומדת המשיבה, אשר בחרה שלא להשתתף באותו הליך התמחרות. המבקשת הגישה התנגדות לבקשה. בתגובתה הלינה על ניסיונם של משיב 1 והמשיבה לעקוף את הליך המכר שניהל הנאמן, כאשר נטען כי קבלת הבקשה תפגע באינטרס ההסתמכות שלה כמו גם באמון הציבור בהליכי חדלות פירעון.

8.

ביום 1.8.2021, לאחר שהתקיים דיון, קבע בית המשפט המחוזי כי הצעת משיב 1 כפי שהוגשה היא חסרה פרטים שונים כאשר הניסיונות להגיע להבנות לגבי הצעה חדשה מסודרת, במהלך הדיון – כשלו. אולם, נוכח החשיבות באיתור ההצעה הטובה ביותר שתוכל להביא לדיבידנד מקסימלי, הורה בית המשפט כי יש לאפשר לכל אחד מהצדדים, היינו גם למשיב 1, גם למשיבה וגם למבקשת, להביא הצעות סדורות שתובאנה להכרעת הנושים. לפיכך, הורה בית המשפט כי כל המעוניין להגיש הצעה ייעשה זאת בתוך 7 ימים. בנוסף הובהר כי "כל הצעה תובא לאישור בית המשפט ותינתן אפשרות להעלאת טענות הצדדים, לרבות הטענות כי כבר נערכה התמחרות [ו]כי לא ניתן יהיה לאשר הצעה מנוגדת לתוצאות ההתמחרות שכבר התקיימה".

טענות הצדדים

9.

מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי במסגרתה נטען כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות מהותיות המחייבות התערבותו של בית משפט זה. האפשרות לפתוח הליכי מכר בשל הצעות שהוגשו באיחור אפשרית רק במקרים חריגים ונדירים ביותר, ורק בהתקיים יתרון כלכלי מובהק בהצעה חדשה. אולם בענייננו, לא הונחה כל תשתית המצביעה על כך שההצעה החדשה שהציע משיב 1 מגלמת שיפור משמעותי ביחס להצעת המבקשת. כך, בעוד שהצעת המבקשת עומדת על סך של 6,000,000 ש"ח, הצעת משיב 1 מתייחסת להסדרת מלוא החובות, כאשר סכומה עשוי להיות נמוך יותר מהצעת המבקשת. מה גם שבמהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי התחייב משיב 1 לכך שהסכום שישולם לפי הצעתו לא יפחת מסך של 5,000,000 ש"ח – סכום הנמוך מהצעת המבקשת.

10.

בנוסף לטענת המבקשת, הן משיב 1 והן המשיבה היו נוכחים בהליך ההתמחרות והיו להם הזדמנויות רבות להגיש הצעות במועדים שנקבעו. משיב 1 אכן הגיש הצעה והמשיבה החליטה במודע שלא לעשות כן במסגרת ההליך. שגה אפוא בית המשפט בקבעו כי יש לפתוח את הליך המכר מחדש, וזאת תוך פגיעה באינטרס הציפייה וההסתמכות של המבקשת. בנוסף, העדפת אינטרס הנושים במקרה זה על פני סופיות ההליך ואמון הציבור בהליכי חדלות פירעון אינה מוצדקת. להחלטה עשויות להיות השלכות רוחב משמעותיות שהשפעתן חורגת בהרבה מעבר לגבולות מקרה זה, שכן מציעים פוטנציאליים יירתעו מלהגיש הצעות סדורות במועדים שנקבעו ולא יטרחו להשתתף בהליך התמחרות, אלא ימתינו לסוף ההליך על מנת להגיש במסלול עוקף הצעה גבוהה מזו שזכתה.

11.

יצוין לשלמות התמונה כי בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי ניתן בהחלטתי מיום 11.8.2021.

12.

בתשובה מטעם משיב 1 נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף שכן עסקינן בבקשה תיאורטית ולכל הפחות מוקדמת מאוד, שאין כל הצדקה לדון בה. טענות המבקשת טרם זכו להערכה על ידי בית המשפט המחוזי, שכן הובהר בהחלטה כי תינתן לצדדים האפשרות להעלות טענות בעניין ההתמחרות שכבר התקיימה. מה גם, המבקשת מנועה עקב השתק מלהציג בפני בית משפט עמדה המתנגדת להתמחרות שכן היא הביעה הסכמתה במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי לקיום התמחרות נוספת. גם לא הוכחה כל הסתמכות מצד המבקשת על "זכייתה". לגופו של עניין הצעת המשיב מביאה להשאת הדיבידנד לנושים, מייתרת את המשך ניהול הליכי חדלות הפירעון בעניין החברה ועדיפותה ברורה על פני הצעת המבקשת.

13.

עמדה דומה הביעה המשיבה בתשובתה, אשר ציינה כי דין הבקשה להידחות על הסף בשל השתק שיפוטי ובשל היותה מוקדמת, כאשר בית משפט זה מתבקש לדון בטענות המבקשת לראשונה בערכאת ערעור. כמו כן הדגישה המשיבה כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

14.

הנאמן בתשובתו טען כי יש מקום לאפשר למשיב 1 ולמשיבה להגיש את הצעתם ולפתוח את הליך ההתמחרות מחדש, אך ורק אם הם יסכימו למתווה שהוא הציע בדיון בבית המשפט המחוזי. מדובר במתווה אשר נתמך גם על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובית המשפט ניסה לקדמו במסגרת הדיון שקיים לפניו, אולם משיב 1 והמשיבה סירבו לקבלו.

15.

הממונה טען בתשובתו כי דין הבקשה להתקבל, שכן נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי לפתוח את הליכי ההתמחרות מחדש. הצעת משיב 1 אינה אלא הצעת המשיבה המנסה לערוך מקצה שיפורים ולהצטרף להליך התמחרות אשר היא כלל לא לקחה בו חלק לכתחילה. עוד הודגש כי על אף שהמטרה באישור המכר היא השאת הערך לנושי החברה, לא כל האמצעים ראויים על מנת שתושג התמורה הגבוהה ביותר האפשרית.

דיון והכרעה

16.

לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כלל הוא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן בניהול הליך חדלות הפירעון, למעט במקרים חריגים. זאת נוכח שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית בעניינים אלה, מומחיותה והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומכלל נסיבות העניין (רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד מור נרדיה ועו"ד עמית לדרמן – נאמנים , פסקה 17 (19.8.2018); רע"א 5864/18 ידיד נ' המנהל המיוחד – עו"ד יעקב אמסטר , פסקה 12 (7.1.2019)). כלל זה תקף גם בקשר להחלטות הנוגעות להליכי התמחרות (רע"א 8460/19 מכלל סכנין להכשרת עובדי הוראה בע"מ נ' עו"ד יוסף בנקל ושלום גולדבלט – מנהלים מיוחדים (23.12.2019); רע"א 845/21 אברהם נ' חכים , פסקה 10 (12.4.2021); רע"א 2049/21 פישמן נ' עו"ד אביב פירצקי בתפקידו כמפרק הזמני של חברת טי.ג'י.אי השקעות נדל"ן בע"מ , פסקה 30 (4.5.2021) (להלן: עניין פישמן )). לא מצאתי כי מקרה זה נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור.

17.

אכן, ציפיותיו הלגיטימיות של מציע אשר זכה בהתמחרות, וטרם אושרה זכייתו, ראויות להגנה. נפסק כי ההחלטה בשאלה אם יש להעדיף את הזוכה, או לפנות לקבלת הצעה חדשה, תושפע מאיזון בין האינטרסים השונים מזה ומזה: אינטרס הנושים בהשאת תמורת המכר; הפגיעה האפשרית במציע הראשון ובצדדים שלישיים נוספים; הצורך בביטחון וביציבות בהליכי חדלות פירעון; השפעותיה ארוכות הטווח של פגיעה במציעים ועוד (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו , פ"ד נה(4) 410 (2001) (להלן: עניין ברכה ); עניין פישמן , פסקה 32). יש אף ליתן משקל להתנהלותו של המציע המאוחר ולסיבה שבגינה איחר בהגשת הצעתו (עניין ברכה , עמ' 430; עניין פישמן , לעיל).

18.

יש גם מקום להתחשב בציפיותיו הלגיטימיות של מציע אשר זכה בהתמחרות והתקשר עם בעל תפקיד, גם אם טרם אושרה הצעתו בבית המשפט (רע"א 2780/19 ברדה נ' בודה , פסקה 9 (8.8.2019)). אמנם, זכייתו של מציע בהתמחרות איננה שקולה לגיבושה של עסקה סופית, אולם כפי שנפסק זה מכבר בעניין בודה :

" ...מצבו של מציע אשר זכה בהתמחרות, ומצוי באותו 'שלב ביניים' בטרם אישור העסקה, איננו כמצבו לפני ההתמחרות. גם בטרם גיבושה של עסקה סופית, עניינו של המציע וציפיותיו נתפסים כראויים למידה מסוימת של הגנה: 'הכלל הרגיל הוא כי עד לאישור המכר על ידי רשם ההוצאה לפועל (או על ידי בית המשפט) לא התגבשה זכות הקונה לנכס, אף שנראה שבדרך כלל נותנים בתי המשפט משקל לציפיותיו של הקונה' ( ע"א 573/12

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גולדסיל בע"מ , פסקה 19 (29.8.2012)). לפיכך נפסק, כי גם ב'שלב הביניים' האמור, מקום שהעסקה עודנה עומדת לפני אישור, יש להתחשב בציפיותיו של המציע [...].

צא ולמד: בטרם אישור ההסכם, המכר איננו 'סופי'. אולם, 'סופיותו' של המכר כאמור, איננה תנאי הכרחי לתקומתה של ציפייה לגיטימית וראויה להגנה. גם בטרם אישור ההסכם, יש להידרש למספר אינטרסים הראויים להתחשבות, שלבחינתם נפנה עתה." (שם).

19.

אכן, שיקולים שונים עומדים על הפרק ובית המשפט צריך להידרש למכלול נסיבות המקרה ולאזן בין האינטרסים השונים בהכריעו אם יש מקום לאפשר למציע להציע להצעה מאוחרת. אולם בענייננו, בית המשפט המחוזי טרם הכריע באיזון הנדרש. בית המשפט אף ציין כי הצעת המבקשת נמצאה חסרה, ויש מקום לאפשר לצדדים להציע הצעות כאשר הטענות כי "כבר נערכה התמחרות" וכי "לא ניתן יהיה לאשר הצעה המנוגדת לתוצאת ההתמחרות שכבר התקיימה" שמורות לצדדים. בית המשפט לא התעלם אפוא מהעובדה שהליך ההתמחרות עשוי לפגוע בציפיותיה הלגיטימיות של המבקשת, שזכתה בהליך ההתמחרות, ואף הדגיש כי תינתן לה האפשרות לטעון כי לא ניתן לאשר הצעה המנוגדת לתוצאות ההתמחרות שהתקיימה זה מכבר. בנסיבות האמורות, הכרעת בית המשפט המחוזי אינה מצדיקה כל התערבות בשלב זה.

גם לא שוכנעתי כי קיימת עילה להורות על המתווה שהוצע על ידי הנאמן בבית המשפט המחוזי, לגביו נעשה ניסיון להגיע להסכמות במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, אשר כשל.

הבקשה נדחית אפוא.