רע"א 5864/18 אליהו ידיד נ. המנהל המיוחד - עו"ד יעקב אמסטר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות ) בפר"ק 6923-06-16, שניתנה ביום 30.7.2018, בגדרה הוכרזה הצעת המבקשים לרכישת נכס מקרקעין תמורת סך של 66.5 מיליון ש"ח כהצעה הזוכה בהתמחרות.

רקע והליכים קודמים

2.

המשיבה 6, חברת גוש 30052 חלקה 22 בע"מ, היא חברה משפחתית שהייתה בבעלות משותפת של חמישה אחים, הם המבקשים, המשיבים 3-2 (להלן בהתאמה: מרדכי ושמואל ), ואביו של המשיב 4 (המשיב 4 להלן: יצחק ; המשיבה 6 להלן: החברה ). ביום 8.3.2017 ניתן צו לפירוק החברה ולמימוש נכסיה, והמשיב 1, עו"ד יעקב אמסטר, מונה למנהלהּ המיוחד (להלן: המנהל המיוחד ).

3.

בהמשך לכך, המנהל המיוחד פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת נכס המקרקעין היחיד שבבעלות החברה, הידוע גם כגוש 30052 חלקה 22 (להלן: הנכס ), וזאת עד ליום 27.2.2018 (להלן: ההזמנה ). בהתאם, הוגשו שתי הצעות לרכישת הנכס, וביניהן הצעת המבקשים לרכוש את הנכס בתמורה לסך של 50 מיליון ש"ח (להלן: ההצעה הראשונה ). הצעת המבקשים הייתה הגבוהה מבין שתי ההצעות האמורות ומשכך, ביום 21.3.2018 המנהל המיוחד הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישורה. ואולם, מרדכי ושמואל התנגדו לאישור ההצעה הראשונה, וביקשו כי בית המשפט המחוזי יאשר הצעה שהוגשה מטעם רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, היא המשיבה 5 (להלן: רמי לוי ), לרכוש את הנכס בתמורה לסך של 55 מיליון ש"ח. אין חולק על כך שהצעתה של רמי לוי הוגשה לאחר חלוף המועד להציע הצעות על-פי ההזמנה, אך נוכח הפער הגדול שבין הצעה זו לבין הצעתם הראשונה של המבקשים, הודיע המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי כי הוא קבע מועד לקיום התמחרות בין הצדדים. בהחלטה מיום 7.6.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המנהל המיוחד, חרף התנגדות המבקשים, והורה על קיום ההתמחרות במועדה.

4.

ביום 11.6.2018 נערכה התמחרות בין רמי לוי לבין המבקשים. בעוד המבקשים העלו את הצעתם לסך של 66.5 מיליון ש"ח, רמי לוי הציעה לרכוש את הנכס בתמורה לסך של 67 מיליון ש"ח, ולפיכך הודיע המנהל המיוחד על זכייתה בהתמחרות. עוד יצוין כי לאחר תום ההתמחרות הודיעה רמי לוי למנהל המיוחד כי רוכשת הנכס תהא חברה בשליטתה, היא רמדן אחזקות בע"מ (להלן: רמדן ).

5.

ואולם, ביום 25.6.2018 הגישה רמדן לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול זכייתה בהתמחרות, מאחר שנודע לה כי יצחק טוען לדיירות מוגנת בנכס. כמו כן, ביום 15.7.2018 הגישה רמדן בקשה נוספת לביטול זכייתה, בה נטען כי הגיעה לידיה מפת מדידה של הנכס משנת 1997 (להלן: מפת המדידה ), ממנה עולה כי שטח הנכס קטן מן השטח אשר הוצג בהזמנה. בתגובתם לבקשות רמדן טענו המבקשים כי יש לבטל את ההתמחרות, ולחלופין, לאפשר להם לרכוש את הנכס במחיר הצעתם הראשונה, היינו, תמורת סך של 50 מיליון ש"ח. זאת, בין היתר, בהתבסס על תנאי שנקבע במסגרת ההתמחרות, לפיו ככל שבית המשפט יאשר את הצעתו של אחד המציעים וזה האחרון יחזור בו מהצעתו, יוכרז המציע הבא אחריו כזוכה בהתמחרות בהתאם להצעתו הראשונה .

החלטת בית המשפט המחוזי

6.

בהחלטה מיום 30.7.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתה של רמדן מיום 15.7.2018, והתיר לה לסגת מהצעתה בהתמחרות. בהמשך לכך, הכריז בית המשפט המחוזי על הצעת המבקשים במסגרת ההתמחרות כהצעה הזוכה, ודחה את בקשתם לאשר את ההצעה הראשונה שהגישו לרכישת הנכס תמורת סך של 50 מיליון ש"ח. נקבע כי עמדת המבקשים בנדון היא חסרת תום לב, וכי יש בה כדי לפגוע בזכויותיהם של יתר בעלי המניות. עוד צוין כי התנאי בהתמחרות, עליו ביססו המבקשים את בקשתם זו, אינו רלוונטי לנסיבות המקרה דנן. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לביטול ההתמחרות, וזאת מן הטעם שהצעתם הראשונה לא אושרה על-ידי בית המשפט בטרם נערכה ההתמחרות, ומשום שההתמחרות היטיבה באופן ניכר עם כלל בעלי המניות בחברה.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה דנן

7.

ראשית, המבקשים טוענים כי יש לבטל את ההתמחרות שנערכה בינם לבין רמי לוי, וזאת הן משום שהצעתה של רמי לוי הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת הצעות, והן מחמת פגמים אשר נפלו, לטענת המבקשים, בהליך ההתמחרות. בתוך כך נטען כי המנהל המיוחד הסתיר מן המשתתפים בהתמחרות פרטים רלוונטיים בדבר שטח הנכס, ייעודו, וכן את טענתו של יצחק לדיירות מוגנת בנכס; כי תנאי ההתמחרות נקבעו על-ידי המנהל המיוחד במהלך ההתמחרות ללא קבלת רשות לכך מבית המשפט; וכי המנהל המיוחד לא יידע את המבקשים ואת בית המשפט בדבר הצעה שקיבל מרמי לוי, לפיה שכר טרחתו ייגזר מסכום ההצעה הגבוהה ביותר, אף אם המציע ייסוג מהצעתו זו. עוד טוענים המבקשים כי עם ביטול זכייתה של רמדן, היה על בית המשפט המחוזי להורות על ביטול ההתמחרות כולה.

לחלופין, המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה עת הכריז על הצעתם במסגרת ההתמחרות כהצעה הזוכה, וזאת חלף הצעתם הראשונה. לטענת המבקשים, סעד זה נפסק מבלי שנתבקש על-ידי מי מן הצדדים, ומשכך קופחה זכותם לטעון בנדון בפני בית המשפט המחוזי. בהקשר זה המבקשים אף תומכים יתדותיהם בתנאי ההתמחרות, לפיו ככל שבית המשפט יאשר את הצעתו של אחד המציעים וזה האחרון יחזור בו מהצעתו – יוכרז המציע הבא אחריו כזוכה בהתמחרות בהתאם להצעתו הראשונה . כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בהתירו למרדכי ולשמואל לסגת מהצעתה של רמי לוי, שכן, לטענת המבקשים, מרדכי ושמואל היו שותפים להצעתה של רמי לוי, והיו מודעים לקיומה של מפת המדידה ולטענותיו של יצחק לזכויות בנכס כדייר מוגן. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי שגה עת שאישר את החלפתם של רמי לוי, מרדכי ושמואל ברמדן – כזוכה בהתמחרות.

8.

בתשובתו לבקשה דנן סומך המנהל המיוחד ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי וטוען כי בהזמנה צוין במפורש שהוא שומר על זכותו לקבל הצעות לאחר תום המועד שנקבע לקבלתן, וכן לערוך התמחרות בין גורמים אשר אינם נכללים בין המציעים. לפיכך, נטען כי היות שהצעתם הראשונה של המבקשים טרם אושרה על-ידי בית המשפט, ונוכח הפער הניכר בין הצעתם לבין הצעתה של רמי לוי, היה זה מחובתו של המנהל המיוחד לערוך את ההתמחרות. אשר לטענת המבקשים בדבר פגמים אשר נפלו בהליך ההתמחרות, נטען כי המבקש 1 החזיק במפת המדידה, ומשכך המבקשים היו מודעים לשטח הנכס המתואר בה; כי תנאי ההתמחרות נקבעו מבעוד מועד, למעט תנאי אחד אשר הובהר במהלכה; וכי הצעתה של רמי לוי לגבי שכר הטרחה של המנהל המיוחד, נאמרה בהלצה, והמנהל המיוחד אף לא הסכים לה.

זאת ועוד, המנהל המיוחד טוען כי בית המשפט המחוזי היה מוסמך להכריז על הצעתם של המבקשים במסגרת ההתמחרות כהצעה הזוכה, וזאת מתוקף סמכותו ליתן הוראות למנהל המיוחד. על כל פנים, נטען כי במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 15.7.2018, מרדכי ושמואל ביקשו כי תאושר הצעתם של המבקשים לרכוש את הנכס תמורת סך של 66.5 מיליון ש"ח, ומשכך בית המשפט המחוזי היה מוסמך להיעתר לבקשה זו, מכוח סמכותו להתחשב במשאלות המשתתפים בהליך הפירוק, לפי סעיף 273 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.

אשר לתנאי ההתמחרות עליו מסתמכים המבקשים בבקשתם, נטען כי הוא אינו רלוונטי לענייננו, שכן הצעתם הראשונה של המבקשים לא אושרה על-ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן, נטען כי ההתמחרות הביאה להעלאה ניכרת בשיעור התמורה אשר תשולם עבור הנכס, ומשכך, הבקשה דנן נגועה בחוסר תום לב מצד המבקשים, וקבלתה עשויה לקפח את זכויותיהם של יתר בעלי המניות בחברה.

9.

יצחק, וכן המשיב 7, הוא כונס הנכסים הרשמי, מצטרפים, בעיקרם של דברים, לתשובת המנהל המיוחד.

10.

מרדכי, שמואל ורמדן סומכים אף הם את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי וטוענים כי המנהל המיוחד פעל כשורה עת שהורה על קיום ההתמחרות וכי לא נפל בהליך ההתמחרות פגם המצדיק את ביטולה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי היה מוסמך להכריז על הצעתם של המבקשים כהצעה הזוכה בהתמחרות, וזאת מכוח סמכותו במסגרת הליך הפירוק ליתן החלטות הנראות לו צודקות בנסיבות העניין; כי זכות הטיעון של המבקשים לא קופחה; כי תנאי ההתמחרות שעליו מסתמכים המבקשים בטענותיהם לגבי מעמדה של הצעתם הראשונה – אינו רלוונטי לענייננו; כי מרדכי ושמואל לא היו שותפים להצעתה של רמדן; וכי קבלת הבקשה דנן עלולה לפגוע ביתר בעלי המניות בחברה.

11.

יצוין כי ביום 7.11.2018 הגישו המבקשים בקשה להגיב לתשובות המשיבים ולקיים דיון בבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן בניהול הליך הפירוק, אלא במקרים חריגים. זאת, נוכח מומחיותה של הערכאה הדיונית בכגון דא, ולאור היכרותה עם הנפשות הפועלות ועם כלל נסיבות העניין (ראו: רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' נאמנים , פסקה 17 (19.8.2018); רע"א 5308/14 לוי נ' גרין , פסקה 7 (21.9.2014)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים החריגים אשר מצדיקים התערבות כאמור.

13.

ראשית, שוכנעתי כי בדין דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לביטול ההתמחרות, שכן עיון בהזמנה מעלה כי המנהל המיוחד שמר בגדרה על זכותו לקבל הצעה אשר תוגש לאחר המועד האחרון להציע הצעות, וכן לערוך התמחרות בין גורמים אשר אינם נכללים בין המציעים (ראו: סעיף 5 להזמנה; סעיף 6 לטופס הצעת הרכישה שצורף כנספח להזמנה).

אשר לטענות בדבר פגמים שנפלו בהליך ההתמחרות, אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשים כי יש לבטל את ההתמחרות בגין אי-גילויה של מפת המדידה, וזאת היות שבשונה מרמי לוי, המבקשים היו מודעים לקיומה של מפה זו, כמו גם לטענותיו של יצחק לדיירות מוגנת (ראו: עמוד 1 לפרוטוקול ההתמחרות), ולבטח כלכלו צעדיהם (והצעותיהם) בהתאם. זאת ועוד, עיון בפרוטוקול ההתמחרות מעלה כי המנהל המיוחד קבע בתחילתה את מרבית תנאי ההתמחרות, למעט תנאי אחד אשר נקבע במהלכה, בעקבות שיג ושיח אשר התנהל בין הצדדים בנדון. כמו כן, דומה כי הצעתה של רמי לוי ביחס לשכר טרחת המנהל המיוחד נאמרה בבדיחות הדעת, ומכל מקום, לא התקבלה על-ידו. נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של פגם אשר יש בו כדי להצדיק את ביטול ההתמחרות

(ראו: בר"ע 438/86 א. טביב שיווק וסחר בע"מ נ' סלומון (30.7.1986); אליעזר וולובסקי כונס נכסים בדיני החברות 243 (מהדורה שנייה, 2004)).

14.

שנית, לא מצאתי ממש בטענת המבקשים כי בית המשפט המחוזי קיפח את זכויותיהם בהכריזו על הצעתם המאוחרת כהצעה הזוכה, כביכול מבלי שסעד זה נתבקש על-ידי מי מהצדדים. במסגרת הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 15.7.2018, טען בא-כוחם של מרדכי ושמואל כי אם תבוטל זכייתה של רמדן בהתמחרות, יש להכריז על הצעת המבקשים בגדרה כהצעה הזוכה (ראו עמוד 5 לפרוטוקול הדיון). בא-כוח המבקשים הגיב לטענה זו ברוח הדברים האמורים בבקשה דנן, ומשכך לא ניתן לומר כי זכות הטיעון של המבקשים נפגעה. כמו כן, המבקשים מנסים להיבנות מן התנאי שקבע המנהל המיוחד במסגרת ההתמחרות, לפיו ככל שבית המשפט יאשר את הצעתו של אחד המציעים וזה האחרון יחזור בו מהצעתו, כי אז יוכרז המציע הבא אחריו כזוכה בהתמחרות בהתאם להצעתו הראשונה. ואולם, הצעתה של רמדן טרם אושרה על-ידי בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, כפי שטען המנהל המיוחד בתשובתו, התנאי האמור נועד למנוע מן הצדדים להתמחרות, שהם אף בעלי מניות בחברה, להעלות את הצעותיהם על מנת לגרום למציעים אחרים להציע תמורה גבוהה יותר עבור הנכס, ולאחר מכן לסגת מהצעתם. ואולם, משהתיר בית המשפט המחוזי לרמדן לחזור בה מהצעתה לרכישת הנכס, ברי כי תנאי זה אינו רלוונטי.

15.

לבסוף, יש לדחות אף את טענת המבקשים כי מרדכי ושמואל היו שותפים להצעתה של רמי לוי לרכישת הנכס, שכן עם תחילת ההתמחרות הובהר כי רמי לוי, והיא בלבד, משתתפת בהתמחרות, וכי מרדכי ושמואל נכחו במקום בהיותם בעלי עניין בתוצאותיה (ראו עמוד 2 לפרוטוקול ההתמחרות). כמו כן, אינני רואה צורך להידרש לטענות המבקשים באשר להחלפתה של רמי לוי ברמדן, שכן זכייתה של זו בוטלה בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן.

16.

בשולי הדברים, אציין כי לא ראיתי להיעתר לבקשת המבקשים להגיב לתשובת המשיבים לבקשה דנן. כידוע, הזכות למתן תגובה לתשובה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור אינה זכות קנויה, ומתן זכות כאמור נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו: תקנה 406(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 1378/18 מורד נ' עיריית רחובות , פסקה 13 (24.4.2018)). המבקשים הציגו את טענותיהם במסגרת בקשת רשות הערעור, ואף הכבירו בנספחים בהם נפרשה התשתית העובדתית הרלוונטית להכרעה בבקשתם. לא מצאתי, אפוא, כי יש צורך בהשלמת טיעון מטעם המבקשים. זאת ועוד, נוכח האמור, לא ראיתי לקיים דיון בבקשה דנן.

17.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 10,000 ש"ח: 3,000 ש"ח למנהל המיוחד, 3,000 ש"ח למרדכי ושמואל, 3,000 ש"ח לרמי לוי, ו-1,000 ש"ח לכונס הנכסים הרשמי.