פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5308/14
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. ששון לוי
2. על"ש בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יאיר גרין
2. דורון סטריקובסי, עו"ד; יעקב אמסטר,
עו"ד
3. אפריקה ישראל מגורים בע"מ
4. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
5. שרגא פ. בירן ושות'
6. שרה לוי
7. בנק אוצר החייל בע"מ
8. בית הרכב בע"מ
9. הכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטות בית
המשפט המחוזי בירושלים בפר"ק 26400-08-13 מיום 24.6.2014 ומיום 30.6.2014
שניתנו על-ידי השופטת ד' מינץ
בשם המבקשים:
עו"ד אליהו ציגלר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ ) מיום 24.6.2014 ומיום 30.6.2014 בפר"ק 26400-08-13 (בקשה 10), בקשר לערבות שעל המבקשים להמציא כתנאי להגשת ערעור.
עיקרי העובדות וההליכים
2.
המבקש 1 נקלע להליכי חדלות פרעון ונמצא בהליך של כינוס נכסים. המבקש 1 הוא בעל שליטה במניות חברת בית ששון בע"מ (בפירוק), ובעל המניות של המבקשת 2, אשר תלויה ועומדת כלפיה בקשת פירוק. בעלי התפקיד (כונסי הנכסים, המפרקים והמנהלים המיוחדים – המשיבים 1 ו-2), מונו לשם מימוש מקרקעין בירושלים, הנמצאים בבעלות המבקשים 1-2 וחברת בית ששון בע"מ.
3.
בעלי התפקיד נקטו פעולות לשם מימוש המקרקעין, ובהמשך הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסכם המכר עם המשיבה 3, בהיקף של 173 מיליון ₪. במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט להורות על מחיקת שעבודים והערות אזהרה שרבצו על המקרקעין, כך שאלה ימכרו למשיבה 3 כשהם נקיים מכל זכות של צד שלישי. בהחלטתו מיום 21.5.2014 דחה בית המשפט המחוזי את השגות המבקשים לעניין הכדאיות הכלכלית של העסקה, נעתר לבקשה, ואישר את המכר למשיבה 3.
4.
בעקבות כך, ונוכח מצבם המשפטי, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי לקבלת היתר להגשת ערעור על החלטתו מיום 21.5.2014. בהחלטה מיום 24.6.2014 התיר בית המשפט המחוזי למבקשים להגיש ערעור, אולם נקבע כי כתנאי להגשתו – "ימציאו המבקשים ערבות של צד ג' אשר יערוב לכל תשלום ו/או לכל הוצאה אשר יושתו על המבקשים בהליכי הערעור, כולל גם התוצאות הנובעות ממנו, אם יידחה" . בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.6.2014, בעקבות בקשת המבקשים להבהרת הכוונה במשפט "כולל גם התוצאות הנובעות ממנו, אם יידחה", נאמר: "כפשוטו" . אציין כי המבקשים התייחסו בבקשת ההבהרה ובבקשת רשות הערעור שלפנַי אל המשפט "כולל גם ההוצאות הנובעות ממנו, אם יידחה" , זאת להבדיל מהמילה "התוצאות" כפי שהיא מופיעה בהחלטת בית המשפט המחוזי במקור.
עיקרי הבקשה
5.
הבקשה שלפני למתן רשות ערעור מופנית נגד ההחלטות הנ"ל מיום 24.6.2014 ומיום 30.6.2014. לטענת המבקשים, התנאי שנקבע לה גשת הערעור אינו סביר ולא מידתי. לשיטתם, משמעותו של התנאי היא המצאת ערבות בלתי מוגבלת בסכום כסף, תנאי אשר גם גורמים אמידים אינם יכולים להתחייב ולעמוד בו. לפיכך, הצבת התנאי מביאה בפועל לריקון החלטת בית המשפט המחוזי מתוכנה, משום שהמבקשים לא יצליחו להשיג ערבות מעין זו, וממילא לא יוכלו להגיש את ערעורם. המבקשים הוסיפו כי לפני בית משפט זה תלויים ועומדים הליכים נוספים הנוגעים להחלטה מיום 21.5.2014, שיש להם השפעה על עיכוב עסקת המכר שאושרה, אולם "יש להניח" כי לגבי המבקשים בהליכים הללו (משיבים 4 ו-5 בענייננו) לא נקבעה ערבות כללית ובלתי מוגבלת בסכום.
דיון והכרעה
6.
דין הבקשה להידחות.
7.
ההחלטה מושא הבקשה היא מסוג ההחלטות המצויות בתחום ניהול ההליך, שלגביהן לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור תגלה ריסון בהתערבות בהחלטות מסוג זה. התערבות תהיה מוצדקת כאשר ההחלטות חורגות ממתחם הסבירות, כשהן ניתנות בניגוד לדין או גורמות לעיוות דין (רע"א 2543/14 נציגות הבית המשותף ברחוב הצדף 1-3 הרצליה נ' אלמוג התכלת שותפות מוגבלת , פסקה 7 (14.7.2014); רע"א 2365/12 וינברג נ' אברהם , פסקאות 5-6 (9.5.2012); חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012)). לא מצאתי כי ההחלטה בה עסקינן נמנית על החריגים המצדיקים התערבות ערעורית בשלב זה. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בהליך שהוא חלק מתיק פירוק, כאשר בית המשפט המחוזי מכיר לעומקן את הנפשות הפועלות ואת ההליכים שהתקיימו, ו "רואה את הליך חדלות הפירעון המתנהל לפניו מ'מבט על', על כל השיקולים, הזכויות והאינטרסים המעורבים בו" (פר"ק (מחוזי נצ') 25796-07-11
רבינטקס תעשיות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי ( 22.12.2011)). זאת ועוד, בבסיס בקשת רשות הערעור עומדות טענות בקשר לערובה שנקבעה, כשמתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בעניין זה הוא כידוע צר ( בשג " ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל , פסקה 13 (21.7.2014) ; ע"א 3274/92 סרוסי נ' י. ע. ף. קידום מכירות בע"מ , פ"ד מז(2) 192, 194 (1993) ; רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי , פסקה 7 (3.4.2013) ). מן הראוי להשוות עניין זה גם לשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בקשר לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע במקרה שהתביעה תידחה, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 באשר לחברה מוגבלת במניות ( רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי , פסקה 7 (3.4.2013); רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון איברהים , פ"ד נח(5) 865, 869 (2004); רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ , פסקה 5 (23.5.2011)). הרציונאלים לשיקול דעת רחב זה נכונים על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהליך ערעור, כשעומדת בעינה הכרעה שיפוטית נגד המבקש לערער.
8.
גם לגופם של דברים לא מצאתי כי יש הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, בהתחשב בסכום הנכס שבו מדובר, במעמדם של המבקשים כמי שנמצאים בהליכי כינוס נכסים ולפני הליכי פירוק, ובהיקף הנושים והחובות, דומה שהתנאי שנקבע להגשת הערעור אינו בלתי סביר במידה המצדיקה התערבות בית משפט זה. הגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.5.2014 עלולה לעכב את הסכם המכר, חלוקת הכספים וסיום התיק, עיכוב שעלול להסב נזקים כספיים משמעותיים לכלל הנוגעים בדבר, הן הרוכשת והן הנושים השונים. לאור מעמדם של המבקשים ולאור הקביעה כי " לא קופת הכינוס של [המבקש 1] ולא קופת הפירוק של [המבקשת 2] (אם תפורק) תישאנה בהוצאות הערעור מכל סוג שהוא " (החלטה מיום 24.6.2014), נראה שהמצאת ערבות של צד שלישי שעליה הורה בית המשפט המחוזי מתחייבת לשם מניעת מצב בו מי מהנוגעים להליך ימצא עצמו מול שוקת שבורה בכל הנוגע להוצאות ולנזקים שייגרמו לו בעקבות הליכי הערעור, אם ידחה. אכן, אין זה מן הנמנע שקביעת התנאי להגשת הערעור עלולה להוביל למצב שהערעור לא יוגש בסופו של דבר; ואולם, מדובר בתנאי פרי איזון בין האינטרסים השונים של כלל המעורבים – ובכללם חשיבותו הרבה של מוסד הערעור מחד גיסא, וזכותם של הצדדים הנוגעים בדבר כי לא יצאו בהפסד בלתי מוצדק באם ידחה הערעור האמור מאידך גיסא. אין בידי לקבל את טענות המבקשים לעניין השוואת מצבם לזה של המשיבים 4 ו-5, ולוּ
בשל השוני המהותי במעמדם של אלה כבעלי דין סולבנטיים, שאין בסיס לחשש שלא יוכלו לשלם את ההוצאות שיושתו עליהם, במידה ויידחו התובענות שהגישו.
10.
לפיכך הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו באלול התשע"ד (21.9.2014).
ש ו פ ט